המלצות קלאסיות: 23.11–29.11 - מוזיקה קלאסית - הארץ

המלצות קלאסיות: 23.11–29.11

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
בטי אוליברו
בטי אוליברוצילום: דניאל צ'צ'יק
אמיר מנדל

יצירות ישראליות עם הפרויקט הקאמרי הישראלי. אירוע עשור לאיגוד הקומפוזיטורים הישראלי / אולם רן ברון, הקונסרבטוריון בתל אביב, רביעי, 29.11, 20:30

זה קונצרט שכדאי להמר עליו אף שלא פורסמו פרטים על היצירות שינוגנו. איגוד הקומפוזיטורים הישראלי מציין עשור להקמתו בקונצרט מיוחד בהפקתו. כנהוג בקונצרטים שהאיגוד מקיים, היצירות שנבחרו לביצוע, נבחרו בעילום שם. עם זאת, נבחרו בעיקר יצירות של מלחינים פעילים ומוכרים, עם רוב מרענן למלחינות. היצירות שינוגנו הן מאת בטי אוליברו, שולמית רן, דורון קימה, הילת בן קנז ויורי ברנר. הביצוע הופקד בידי הפרויקט הקאמרי הישראלי, והרכב המוזיקאים הוא: גי אשד (חליל), טיבי צייגר (קלרינט), דניאל ברד (כינור), עמנואלה סילברסטרי (צ'לו) ויעל קרת (פסנתר). אפשר איפוא לצפות לביצועים איכותיים ביותר.

ראמו בוורסאי עם אנסמבל אמאריליס / ערוץ מצו, שישי, 24.11, 17:10

ז'אן פיליפ ראמו (1683–1764) התפרסם תחילה כתיאורטיקן בתחום המוזיקה, כשפירסם ב–1722 את ספרו "חיבור על ההרמוניה". את הקריירה המשגשגת ביותר שלו, כמלחין אופרות, התחיל קרוב לגיל 50. הוא בן תקופתו של באך, בערך, וקצת כמו באך, יש ביצירתו יסודות חדשניים שמסתתרים בתוך סגנון כללי בארוקי שנתפס כבר בתקופתו כמיושן. אנסמבל אמאריליס מציע מבחר מגוון של יצירות קוליות וכליות.

מתיוס, גרשווין ושוסטקוביץ' בניצוח מייקל טילסון–תומס. יוג'ה ואנג בפסנתר / ערוץ מצו, שבת, 25.11, 17:30; שני, 27.11, 21:30

המנצח מייקל טילסון־תומס חוגג את יום הולדתו ה–70 בהשתתפות הפסנתרנית יוג'ה ואנג כסולנית בקונצ'רטו בפה מאת גרשווין. הקונצ'רטו היפה נכתב ב–1925 ודומה יותר במבנה לקונצ'רטו קלאסי מאשר ה"רפסודי אין בלו", המוקדמת והמוכרת יותר. בנוסף, ינצח טילסון־תומס על יצירתו של קולין מתיוס, יליד 1946, "משתנים נסתרים", לאנסמבל של 15 נגנים. זו יצירה ששואבת את השראתה הבסיסית מעולם הפיזיקה. בחלק האחרון של הקונצרט תנוגן הסימפוניה החמישית של שוסטקוביץ'.

לואיג'י רוסי: אורפאו. מנצח רפאל פישון / ערוץ מצו, שבת, 25.11, 21:30

המלחין איטלקי, אבל האופרה הוצגה לראשונה ב–1647 בפריז והיא אחת האופרות הראשונות שעלו על במה בצרפת. כמו אופרות אחרות שנושאות שם זה, העלילה נעה סביב המיתוס של אורפאוס, שמאבד את אהובתו ויוצא למסע אל השאול שם הוא מצליח להשיבה אל החיים בכוח המוזיקה, ומאבד אותה שוב, לנצח. היצירה נעלמה והתגלתה בראשית המאה העשרים. על הביצוע מופקד אנסמבל פיגמליון המצוין עם מנצחו רפאל פישון.

וגנר: פרסיפל. מנצח דניאל בארנבוים / ערוץ מצו, ראשון, 26.11, 17:00

צריך, כמובן, אהבה גדולה לווגנר, והרבה זמן פנוי, כדי לצפות ביצירה לכל אורכה. "פרסיפל" לא הוגדרה על ידי מחברה כאופרה, אלא "יצירת במה פסטיבלית" — בערך — ועד 1903 מותר היה לבצע אותה רק על הבמה בביירוית שלאקוסטיקה הספציפית שלה היא נכתבה. למרות שיגיונות החשיבות העצמית של המלחין, הגדירה המסורת את "פרסיפל" כאופרה האחרונה שלו, והיא מבוצעת הרבה, על במות שונות. כאן, באופרה הממלכתית של ברלין עם מנהלה המוזיקלי דניאל בארנבוים שהוא אחד הפרשנים המובילים לווגנר.

שימנובסקי וסיבליוס עם רביעיית מקורה / אתר רדיו בי־בי־סי 3.

רביעיית מקורה (Meccore) מפולין נוסדה ב–2007 ולא היתה מוכרת לי, עד ההאזנה באתר בי־בי־סי. הם מנגנים את הרביעייה הראשונה, היפה, מאת קרול שימנובסקי, יצירה מ–1917, שיש בה פרק פוליטונאלי, ואחריה, את רביעיית המיתרים היחידה שחיבר סיבליוס בבגרותו, אופוס 56, "ווצ'ס אינטימה". באתר, הביצועים נשמעים צלולים ויפים, והגוון של הרביעייה עכשווי ואלגנטי, לא יבש, אבל לא עמוס ברטט ובגודש הבעתי.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ