אמיר מנדל

מחווה לליאונרד ברנשטיין: קונצרט התזמורת הסימפונית ירושלים והאופרה הישראלית / שלישי, 16.1, 20:00, המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב. חמישי, 18.1, 20:00, אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים.

החגיגות לציון מאה שנים להולדתו של ליאונרד ברנשטיין מתחילות מוקדם, שכן ברנשטיין נולד ב–25 באוגוסט 1918 — אבל 2018 סומנה כשנת ברנשטיין. התזמורת הסימפונית ירודשלים מבצעת שתיים מיצירותיו בקונצרט בניצוחו של ירון גוטפריד. סימפוניה מס' 1, "ירמיהו", תוארה על ידי המלחין כיצירה תוכניתיו שעוסקת בסיפורו של הנביא, וכוללת חלקים קוליים לטקסטים ממגילת איכה. "מזמורי צ'יצ'סטר" לנער סופרן או קונטרה־טנור, סולנים, מקהלה ותזמורת, היא אחת היצירות המושמעות בין אלה שברנשטיין חיבר. יש בה יחס מעניין בין הקו המלודי לטקסט העברי, והרמוניות קוליות היפות. היא נכתבה ובוצעה לראשונה ב–1965, ויחד עם הסימפוניה השלישית, "קדיש" מייצגת תקופה בה עסק ברנשטיין בטקסטים ותכנים יהודיים. עמרי אייזנבוד, ילד סופרן, ישיר, וכן הסולנים דניאלה סקורקה, סופרן; טלי קצף, סופרן; ניצן אלון, מצו סופרן; זלטה חרשברג, מצו סופרן; איתן דרורי, טנור; עודד רייך, בריטון; ושתי מקהלות — הקאמרית שליד האקדמיה למוזיקה בירושלים בניצוח סטנלי ספרבר ומקהלת אודיאנה בניצוחה של ענת אהרוני. בקונצרט יבוצע גם המגניפיקט של באך.

מחווה לליאונרד ברנשטיין: מקהלת בית הספר "תלמה ילין". קונצרט בניצוחו של יש שטקלר / חמישי, 11.1, 20:30, אודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה.

ההכרה כמלחין קלאסי "רציני" היתה חשובה לברנשטיין, והצלחתו הגדולה של המחזמר "סיפור הפרברים" הפריעה לו לעתים; עד כדי כך שהוא הקליט גרסה בניצוחו שלוקחת את "סיפור הפרברים" לכיוון אופראי שלטעמי עושה לו עוול. בתודעה הציבורית "סיפור הפרברים" נשמר כפי שהוא: מחזמר הוליוודי שעיקרו פסקול מצוין. מקהלת המגמה הקלאסית של בית הספר "תלמה ילין" בניצוחו של ישי שטקלר תבצע שירים מתוכו במסגרת פסטיבל האמנויות השנתי של בית הספר. עוד בקונצרט, דואטים, שירים ופרקי מקהלה מאת רוברט שומאן, מבחר עיבודים לשיר "יפה נוף" וגם פרקי מוזיקה קאמרית לארבע גיטרות. את הרכב הגיטרות מדריכה אופירה זכאי.

ורדי: אותלו. מנצח ריקרדו מוטי / ערוץ מצו, שבת, 13.1, 21:30.

הפקה מפסטיבל זלצבורג 2008. "אותלו" עלתה לבמה ב–1887, כשוורדי היה בן 74, ולטעמי היא נמנית עם היפות ביצירותיו של המלחין. ורדי לא היה נלהב לכתוב אופרה נוספת, והמו"ל שלו, ג'וליו ריקורדי, שהבין את הפוטנציאל להצלחות אמנותיות נוספות — ולרווחים נאים — הפעיל מערכת שכנוע, פיתוי ולחצים נרחבת כדי לגרור אותו ממה שנראה כפרישה אל חיבורה של "אותלו". תהליך הכתיבה נמשך שנים, והמלחין היה לא בטוח בתוצאה, אבל הקהל התלהב. למעשה, הצוות והמלחין נקראו לבמה 20 פעמים בסיום הופעת הבכורה. הליברית של אריאגו בויטו עוקב בקפידה אחרי העלילה של שייקספיר, אם כי הסאונד של שייקספיר נעלם, כמובן, עם החלפת השפה. המוזיקה ביצירה זו מהודקת עם חיבורים חזקים בין המערכות. ריקרדו מוטי מנצח על גרסה דרמטית וסוחפת.

מוצרט: דון ג'ובאני. מנצח סטפאנו מונטנארי / ערוץ מצו, ראשון, 14.1, 21:30. ערוץ מצו HD, שלישי, 16.1, 13:04.

ההפקה מעניינת בעיקר בזכות הניצוח של סטפאנו מונטנארי, כנר מקורי, שעשה את הדרך מנגינה מרתקת של יצירות בארוק, ועד לניצוח על אופרה של מוצרט, ולטעמי, ה־אופרה של מוצרט, ובכלל, ה־אופרה. הפקה של "דון ג'ובאני" מאתגרת תמיד בגלל התחרות העזה וריבוי ההקלטות, ועם זאת כמעט תמיד אפשר למצוא בה רגעים של עניין ושל קסם בזכות הברק, המורכבות, המתח והשטף המתגלגל של מנגינות מרהיבות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ