המלצות קלאסיות: 23.2 עד 2.3

אמיר מנדל
אנדריס נלסונס
אמיר מנדל

תזמורת הגוונדהאוז מלייפציג בניצוח אנדריס נלסונס מנגנת יצירות מאת שליירמאכר, ברג ומנדלסון / ערוץ מצו HD, שידור חי, שישי, 23.2, 21:00

המנצח הלטווי אנדריס נלסונס הוא המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של בוסטון, והחל מהעונה הקרובה, גם של תזמורת הגוונדהאוז מלייפציג. התזמורת מלייפציג נוסדה באמצע המאה ה-18; פליקס מנדלסון היה המנהל המוזיקלי החמישי שלה, והיא נמנית עם התזמורות היוקרתיות באירופה גם עכשיו. נלסונס התמחה בניצוח על יצירות בנות זמננו שהן קומוניקטיביות ונגישות למאזינים רבים, בזכות גרעינים טונאליים ותחושה מלודית שהן יוצרות. קונצרט זה, שישודר חי מאולם הקונצרטים של הגוונדהאוז, ייפתח ביצירה חדשה של שטפן שליירמאכר, מלחין גרמני יליד 1960, שכותב בשפה שברובה היא טונאלית, לפעמים אפילו נאו-רומנטית, ועם זאת איננה חיקוי של העבר אלא סינתזה של שפות מוזיקליות שמייצגת את ההווה. אחריה, הקונצ'רטו המופלא לכינור של אלבן ברג עם בייבה סקרידה, אף היא מלטוויה, וכנרת שתופסת בשנים האחרונות מקום מרכזי בין הסולנים בכלי זה. את הקונצרט מסיימת הסימפוניה השלישי, "הסקוטית", של מנדלסון, המלחין המזוהה ביותר עם תזמורת הגוונדהאוז. הסימפוניה נקראת כך היות שעל פי מכתביו של מנדלסון, מקור ההשראה הראשונית לחיבורה הוא בביקור בסקוטלנד, ב-1829, אותו ביקור שבעקבותיו נכתבה גם הפתיחה "ההיברידים". עם זאת, בפועל, כתיבת הסימפוניה הסתיימה רק ב-1842, והיא הסימפוניה החמישית והאחרונה שמנדלסון השלים. היא סומנה כשלישית על פי סדר פרסומן של הסימפוניות.

היידן: סימפונית 1, 39, 49. היידן: סימפוניות 22, 46, 47. איל ג'רדינו ארמוניקו; מנצח ג'ובאני אנטוניני / ערוץ מצו, שישי, 23.2, 21:30, 22:50

שתי תוכניות רצופות ובהן הקלטות מתוף הפרויקט השאפתני של קבוצת איל ג'רדינו ארמוניקו, שחותר להקליט עד שנת 2030 את כל הסימפוניות של היידן. זו כנראה סגולה לאריכות ימים, אצל מוזיקאים. הפרויקט המוקלט זכה לשבחים רבים ובשנה שעברה עוטר בפרס ה"גרמופון" לאת התוכנית הראשונה מסיימת הסימפוניה מס' 49, בפה מינור, שמכונה לעיתים "הפסיון" – לא כינוי שניתן על ידי היידן, אבל הוא מנסה לתאר את אופיה האפלולי, אולי הטראגי, של פתיחת היצירה. זו אחת הסימפוניות המוקלטות והמושמעות ביותר של היידן. כמו באלבומים בסדרה המוקלטת של ג'רדינו ארמוניקו, גם הקונצרט המשודר מתובל ביצירות של מלחינים אחרים שמשבצות את היידן בתוך הקשר היסטורי. בתוכנית הראשונה זו פתיחה של גלוק, ובשנייה, סימפוניה מאת וילהלם פרידמן באך, שניהם מלחינים שמקדימים את היידן בחצי דור. בתוכנית השנייה ינוגנו סימפוניות מס' 46, 47 ו-22, שכינויה "הפילוסוף" – גם זה כינוי שלא ניתן על ידי המלחין, ומקורו לא ברור, כפי שלא ברורה בדיוק הזיקה שלו ליצירה.

חמישיית תל אביב / אולם רן ברון, הקונסרבטוריון בתל אביב, שני, 26.2, 20:30 (כניסה חופשית); המרכז למוזיקה ירושלים, שלישי, 27.2, 20:00 (כניסה חופשית); בית העם, גני עם, רביעי, 28.2, 20:00.

חמישיית כלי הנשיפה מנגנת שלוש תוכניות שונות. בכולן ניתן למצוא את החמישייה מס' 1 של פראנסה, יצירה שחוברה ב-1948 והיא מאתגרת מאוד לנגנים, אבל שופעת מצלולים בהירים ונעימים לאוזן. לצדה, תנוגן בתל אביב תוכנית שעיקרה מוזיקה חדשה: חמישייה לזכרו של שוסטקוביץ' מאת יורי ברנר; "אנימציה " לחליל, קלרינט ובסון מאת יורי פובולוצקי; "משי" לחליל וקלרינט-בס, ו-"ששש" לחליל ולחלילית מאת בניה הלפרין-קדרי; ו"חמישייה" מאת סטיבן הורנשטיין. בירושלים תנוגן סימפוניה קטנה של גונו וסרנדה ק'388 מאת מוצרט, ובגני עם, תוכנית ססגונית של יצירות חדשות, לצד "אופוס גן חיות" של בריו, וטריוסונטה של באך.

תגובות