המלצות קלאסיות: 22.3–29.3

אמיר מנדל
אנסמבל נאש
אמיר מנדל

אנסמבל נאש / אודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה, תל אביב. שישי, 23.3, 14:00. ראשון, 25.3, 20:30.

האנסמבל הבריטי הוותיק, שמוכר מהקלטות רבות, מנגן שתי תוכניות שונות ואטרקטיביות. ביום שישי בצהריים, תוכנית קצרה, כשעה, שנפתחת ביצירה לא גמורה — שלישיית המיתרים ד'471 מאת שוברט. יש בה פרק ראשון שלם ותחילתו של פרק שני, שאחריה היצירה נזנחה, כפי שקרה בכמה יצירות כליות של שוברט, מסיבה לא ברורה. מה שנותר הוא עדיין יצירה יפה ומהנה, שמנוגנת לעתים. אחריה, שלישיית המיתרים "מחול" שחיבר הנס קראסה ב–1943 בטרזין. קראסה נולד בפראג ב–1899 ונרצח באושוויץ ב–1944, אחרי תקופה בטרזינשטט שהיתה פורייה מבחינה יצירתית. השלישייה, טונאלית, מלודית וכשמה ריקודית. גם מי שמחפש בזכוכית מגדלת הקשרים ביוגרפיים וחוץ מוזיקליים במה שהו שומע, לא היה מזהה, בלי לדעת, שהיא נכתבה במחנה ריכוז. שאר הקונצרט מוקדש לרביעייה השלישית, אופ' 60, לפסנתר וכלי קשת של ברהמס. באופן טיפוסי למלחין, זו יצירה שמשלבת מבנה הדוק עם חילופי מצב רוח ואווירה רומנטית.

ביום ראשון בערב ינגנו חברי האנסמבל — איאן בראון (פסנתר), ריצ'רד הוספורד (קלרינט), סטפני גונלי (כינור), זואי באיירס (כינור), לורנס פאוור (ויולה) ואדריאן ברנדל (צ'לו) — תוכנית מגוונת שמתחילה בפתיחה החיננית על נושאים עבריים מאת פרוקופייב, וממשיכה עם חמישיית הקלרינט הנהדרת ק'581, שמוצרט חיבר ב–1789 לנגן הקלרינט אנטון שטדלר. אחר כך שלושה דיוורטימנטי לרביעיית מיתרים, יצירות מוקדמות של בנג'מין בריטן, פוסט־רומנטיות, עם ביטויים של סגנונו האישי. לסיום, החמישייה הסוחפת אופ' 44 לפסנתר וכלי קשת מאת שומאן, יצירה שחוברה בתוך שבועות אחדים בספטמבר־אוקטובר 1842, באחד מפרצי היצירה האינטנסיביים של שומאן.

מיצירות פייר בולז בפילהרמוני בפריז / ערוץ מצו, שישי, 23.3, 23:00

ייתכן שמלחיני המחצית השנייה של המאה ה–20 — הדור המכונה "אוונגרד" — לא קומוניקטיביים, יוצרים נתק עם הקהל, לא נוחים לאוזן האנושית. הדיון סביב התקופה והסגנון הזה במוזיקה רב מישורי ולא ממש פשוט. עם זאת, אולם הפילהרמוני, הגדול מאוד, בפריז, מתמלא ללא קושי בקונצרט מיצירותיו של פייר בולז (1925–2016), מלחין אוונגרד מובהק שתואר לא פעם כקר ואינטלקטואלי — ובכל זאת תופס כעת, בהדרגה, מקום בולט יותר ברפרטואר המרכזי. הקונצרט הזה הוקלט בינואר 2016, משתתפים בו כמנצחים המלחין ברונו מנטובני והמנצח המצוין פאבו ירבי. רובו, בניצוחו של מתיאס פינצ׳ר, המלחין והמנצח שהחליף את בולז כמנהל המוזיקלי של אנסמבל אינטרקונטמפורן.

דביוסי: פלאס ומליסנד. בית האופרה־בסטיליה, פריז. מנצח פיליפ ז'ורדן / ערוץ קלאסיקה, שבת, 24.3, 22:00

האופרה המופלאה של דביוסי מתרחשת במישור מסתורי ומטפיזי כל כך, שקשה להפיק אותה על במה ולתת לה מימד חזותי. הבימוי של ניקולאוס לנהוף בהפקה זו מנסה לשקף על הבמה את עולם הצליל הייחודי של דביוסי וליצור בכל הממדים את הקסם המיוחד של היצירה. אן־סופי פון אוטר, סטפן דגו, אלנה אינסטלגובה ופרנץ יוזף זליג נמנים עם צוות הזמרים.

ואגנר: טריסטן ואיזולדה. מנצח דניאל בארנבוים / ערוץ מצו, שלישי, 27.3, 17:00

אנדריאס שאגר הוא טריסטן, אניה קמפה, איזולדה; בהפקה של בית האופרה הממלכתי של ברלין בניצוח מנהלה המוזיקלי, דניאל בארנבוים. לחובבי ואגנר בישראל, הדרך היחידה להיות קהל באופרות שלו היא לנסוע להפקות בחו"ל, או להסתמך על ערוצי התרבות המעטים בטלוויזיה. כאן, הזדמנות טובה לצפות באחת האופרות האהובות ביותר בניצוחו של אחד מפרשני ואגנר המוערכים בעשורים האחרונים. ההפקה נמשכת כ–4.5 שעות, אבל אוהדיו של המלחין יודעים שנדרשת סבלנות עילאית.

תגובות