הקונטרה־טנור הגרמני אנדריאס שול מעריץ את הזמר העברי ואת עידן רייכל

עיבוד ל"שיר היקינטון" וגרסה נפלאה ל"הבובה זהבה" נכללים באלבומו החדש של אנדריאס שול, המתעד מפגש זמר עם אשתו תמר הלפרין ומשפחתה הישראלית, כולל הילדים. מדוע לדעתו יש לישראלים טעם משוכלל ואיך נשמע שיר הכריסמס שהלחין רייכל

אמיר מנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנדריאס שול ואשתו תמר הלפרין. "חיבור של איכות ומשפחתיות"
אמיר מנדל

אנדריאס שול חתום על הקלטות אייקוניות, בהן ביצועי שיא לאריות מהמיסה והפסיונים של באך, קנטטות של ויוואלדי ואריות מאופרות של הנדל. עכשיו הוא מפתיע באלבום אינטימי ומשפחתי שמתעד מפגש זמר משפחתי. בראיון טלפוני אתו אני נזכר בברכה ששלחו חברים מגרמניה בספטמבר, ליום הולדתה של בתי. הם שרו "Happy Birthday", ואפילו מהברכה הקצרצרה ניתן היה לשמוע כמה יפה שרים המברכים — חברי הגרמני, ובניו, בני 6 ו–3, שלומדים מוזיקה בגן ובבית הספר. "כן. זה עניין של שורשים עמוקים אצלנו", מאשר זמר הקונטרה־טנור אנדריאס שול. "במשפחה שלי יש רקע שבמקורו הוא דתי. גדלתי בבית שממוקם מול כנסייה, וכל המשפחה שרה במקהלת הכנסייה. אהבתי מאוד את המקהלה הזו. היתה לנו גם מקהלה משפחתית, וכל שבוע אבא שלנו הכריח אותנו להכין ולשיר תוכנית של 45 דקות במקהלה המשפחתית. את החלק הזה אהבתי פחות, כי היתה לי תחושה שאבא קצת מציג אותנו לראווה".

האלבום החדש מפנה מבט אל השורשים; אלא שלא רק את שורשיו הוא מתעד. שול נשוי למוזיקאית הישראלית תמר הלפרין — נגנית צ'מבלו, פסנתרנית ומוזיקולוגית. הוא מיודד עם מוזיקאים ישראלים, רבים מהם מחוץ למעגל הקלאסי, ובעיקר עם עידן רייכל. האלבום החדש משלב יסודות מהמסורת המשפחתית של שול, עם כאלה ממסורת המשפחה של הלפרין, ולצדם, יצירות חדשות שנולדו בעיקר מהחיבור בין שול לרייכל.

עידן רייכל ואנדריאס שול, Stille Nacht. "יצירה שיש לה איכויות אמנותיות 'גבוהות'"

"המניע של תמר ושלי היה ליצור מין אלבום משפחתי מוזיקלי, לילדים ולנכדים שלנו", אומר שול. "תמר אמרה שכל המפגשים המשפחתיים שלנו מוזיקליים, ואולי כדאי להקליט. זה תיעוד יפה בעיניי, ויצר גם הזדמנות למפגש משפחתי מורחב בגרמניה. אנחנו פוגשים את המשפחה של תמר בתל אביב, וחלקם לא היו אף פעם אצלנו. אני מתעניין בפופ ובמוזיקה אלקטרונית מגיל 17, ולכן יש לי אולפן הקלטות בבית, שהתפתח במשך השנים. היה הגיוני להקליט אצלי, וכך יצא שהזמנו 16 בני משפחה מישראל לבוא, להתארח ולשיר".

הלוגיסטיקה והמערך הארגוני מאחורי אלבום רב משתתפים, מספר שול, לא היו מסע חלק לגמרי. "לא כולם היו יכולים להגיע באותו זמן, וצריך היה לדאוג לתיאומים שיאפשרו רצף בהקלטות, השגחה על הילדים וכל מה שנדרש. דאגנו לסידורים, ולחדרים במלון המקומי בעיירה שאני גר בה. ביקשנו מגיא שטיינברג, ישראלי שחי בברלין, שיבוא ויהיה המפיק. הוא אחראי לצדדים הטכניים של ההקלטה, ולניהול של המשתתפים באלבום: 8–9 ילדים ו-5–6 מבוגרים. הוא יצר זרימה נוחה כך שהצלחנו להשיג את מה שרצינו באווירה נינוחה, בלי ויכוחים ובלי מתח. קיבלנו, לדעתי, את החיבור של משפחתיות, אינטימיות ואיכות".

לגעת בפשטות

עטיפת האלבוםצילום: Berlin Classics

התוצאה של כל ההשקעה הזו היא פשטות, שנוגעת במקומות נוסטלגיים ומעוררת רגש עז. חלק מהשירים ריקודיים, חלקם שירי ערש, חלקם היתוליים. כולם מבוצעים במקצוענות ובאיכות גבוהה, של שירה וליווי כלי. אלבום יוצא דופן, ולאוזניי, גם מהנה במיוחד. מאזינים ישראלים יתרשמו מעיבוד חדש ויפה ל"שיר היקינתון" ומגרסה נפלאה לשיר "בובה זהבה" מאת מרים ילן שטקליס ושמוליק קראוס. היא מושרת בפי מאיה אברהם, שכמו עידן רייכל, הצטרפה למשפחה המורחבת. למאזינים גרמנים מצפה שיר חג המולד המסורתי "לילה שקט" בלחן חדש, שחיבר עידן רייכל.

"התחלתי לשיר שירים עתיקים ושירי עם אנגליים כסטודנט", נזכר שול. "הכרתי את ההקלטות של זמר הקונטרה־טנור אלפרד דלר לשירי העם היפים ביותר. הרגשתי שיש בהם קסם מיוחד. בעוד השיר האמנותי מחולל רגש דרך תהליכים של הבנה ומודעות, שיר העם פונה ישירות אל הלב והנשמה של המאזין. המבנה הפשוט שלו לא מאפשר שימוש באמצעים אמנותיים מקובלים כדי להשיג אפקט רגשי. הזמר חייב להיות פתוח, פגיע וישיר כדי להעביר את השירים האלה. אני זוכר את הרושם העצום שהותירה עלי ההקלטה של שיר העם המפורסם Wayfaring Stranger, עם אמן הג'אז ונגן הבאס צ'רלי היידן, בעיבוד לתזמורת קאמרית. היידן איבד את קולו כילד, מסיבוכים של מחלה ויראלית, אבל שוכנע על ידי המפיק שלו לשיר את השיר האחד הזה, באחד מאלבומיו. אין לו כמעט קול והוא נשמע לגמרי שברירי, וזה בדיוק מה שעושה את הביצוע מרגש כל כך".

האלבום המשפחתי של הלפרין ושול משלב קולות שבריריים יותר, החל בזה של בתם הקטנה, עם קולות מטופחים ומקצועיים ברמה הגבוהה ביותר, כולל זה של שול עצמו, לפורטרט מוזיקלי משפחתי שהוא פרטי ואינטימי, אבל עוטף בחוויה מוזיקלית חמימה גם את המאזין הזר. חלק ניכר מהאלבום מוקדש לזמר העברי, ששול מעריך אותו כיוצא דופן באיכותו. "הרבה כישרון התנקז אל הממלכה הזו, של הזמר והפזמון, בישראל. בפופ גרמני עכשווי, התחושה שלי בדרך כלל שיש משהו גנרי. מדי פעם צץ רעיון, ואז חוזרים עליו פעמים רבות, בשינוי של המלודיה, בעיקר. בפופ העברי אני שומע יותר רעיונות ויותר גיוון גם מבחינה קצבית והרמונית".

שול והלפרין. "בפופ העברי אני שומע יותר רעיונות וגיוון מבחינה קצבית והרמונית"צילום: דודו בכר

"קח את הלחן החדש של עידן רייכל ל–Stille Nacht, שנמצא באלבום. זו מלודיה קליטה ויפה, אבל לגמרי לא פשטנית. היא נמצאת ב'קטגוריה הפופולרית', אבל לטעמי אין ספק שיש לה איכויות אמנותיות 'גבוהות'. וכך באופן כללי המוזיקה של עידן. היא אהודה, וגם איכותית, מרתקת, פסיפס של סגנונות ותרבויות שיוצר אמירה אמנותית. או השירים של יוני רכטר. כשהוא כותב לילדים, אבל לא כמבוגר שמתיילד אלא מוזיקה טובה שמצליחה להקסים, ילדים וגם מבוגרים. אני חושב שהיצירות האלה פופולריות בישראל מכיוון שלקהל הישראלי יש טעם משוכלל, אחרי דורות של האזנה למוזיקת פופ איכותית, שהיא מסחרית, ועם זאת, חלקים ניכרים ממנה הם יצירת אמנות מאתגרת".

אנדריאס שול יופיע עם אנסמבל סולני תל אביב ב-24 בנובמבר ב-20:30 באולם רפפורט בחיפה וב-25 בנובמבר ב-20:30 באולם הקונסרבטוריון ("שטריקר") בתל אביב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ