בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלצות קלאסיות: 6.12–13.12

תגובות
סיימון ראטל
HERBERT KNOSOWSKI / ASSOCIATED P

אלבום: סימפוניה מס' 2 מאת ליאונרד ברנשטיין, "עידן החרדה" / קריסטיאן צימרמן, פסנתר, התזמורת הפילהרמונית של ברלין, מנצח סיימון ראטל

המפגש בין ליאונרד ברנשטיין לפסנתרן קריסטיאן צימרמן הניב שיתוף פעולה מוזיקלי פורה, שכלל קונצרטי משותפים ושורה של הקלטות מוצלחות. באחת משיחותיהם הופתע ברנשטיין לגלות שצימרמן כבר השתתף כסולן בביצוע הסימפוניה השנייה שלו, "עידן החרדה", והציע שיבצעו את היצירה ביחד. אחרי שורה של ביצועים משותפים, מלהיבים, ושונים זה מזה — כך מספר צימרמן ברשימותיו לאלבום זה — שאל אותו ברנשטיין אם ימשיך לבצע אתו את היצירה גם כשיהיה בן מאה. בהקלטה הזו, שיצאה לאור בדויטשה גרמופון לרגל שנת המאה להולדתו של ברנשטיין, הוא נענה למשאלתו של המלחין. על דוכן המנצחים התייצב סיימון ראטל, המנהל המוזיקלי של תזמורת ברלין.

קריסטיאן צימרמן - דלג

התוצאה נדירה, במידה כזו שהיא שינתה את יחסי אל היצירה. ראטל מתרחק מן התפישה התוכניתית־אילוסטרטיבית־סיפורית שצמודה באופן מסורתי ליצירותיו של ברנשטיין, ומצליח להגיש מוזיקה מזוקקת. אפשר לשמוע את הזיקה בין ברנשטיין למלחינים אמריקאים קודמים, כמו קופלנד וגרשווין, ואת השילוב של סגנון פוסט־רומנטי עם ג'ז ומקצבים שיובאו אל המוזיקה הקלאסית. לא מפתיע לשמוע נגינה משובחת מהפילהרמונית של ברלין, אבל באלבום הזה, הם מתעלים עם ראטל לרמות יוצאות דופן של יופי צלילי ושל עדינות בהבעה.

הסימפוניה, שנכתבה ב–1948 ו–1949, מושפעת מוזיקלית ה"רפסודי אין בלו" של גרשווין. ההשראה הספרותית לכתיבתה היא פואמה ארוכה של ו"ה אודן, "עידן החרדה", שמתארת מפגש לילי בין ארבעה זרים שמשוחחים לתוך הלילה על הריקנות והחשש שמאפיינים את התקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. בביצוע זה, משכיל ראטל להשאיר את ההשראה הספרותית ברקע האסוציאטיבי של הנגינה, ולהבליט את הגוונים של המוזיקה ואת היתוך הסגנונות.

היצירה משלבת פסנתרן סולן, שתפקידו בולט ומאתגר, ועדיין משתלב בתוך התזמורת ובתוך מבנה שהוא סימפוניה עם סולן, לא יצירה לסולן ולתזמורת. צימרמן מוצא את האיזון המתאים. הצליל שלו מבריק וזוהר, הנגינה בולטת ומרתקת, ועם זאת ניכר שהוא חלק מהאנסמבל ומשתלב היטב בתוך הפרשנות של ראטל. ההקלטה נעשתה באולם המפורסם של הפילהרמונית בברלין, בקונצרט חי, ביוני 2018. קשה להאמין. לא שמעתי קהל זז, משתעל או נושם. איכות ההקלטה נדירה כמו איכות הביצוע. אפשר למצוא את האלבום בדיסק, למי שמאזין, כמוני, לפורמט הזה, ובאתרי הסטרימינג, כולל טידאל, שם איכות הסאונד שלו תבלוט יותר.

אוקסנה יבלונסקיה עם התזמורת הסימפונית ירושלים. מנצח דמיטרי יבלונסקי / תיאטרון ירושלים, חמישי, 6.12, 20:00

מודה שלא הכרתי את הפסנתרנית שחוגגת כעת את יום הולדתה ה–80, אבל האזנה לקטעי יוטיוב מגלה אמנית מרשימה. היא תופיע הערב עם התזמורת הסימפונית ירושלים, ובנה, דמיטרי יבלונסקי, ינצח. הקונצ'רטו השני של שופן, בנגינתה, צפוי להיות מענג. בנוסף, היא תנגן את הקונצ'רטו השני של צ'ייקובסקי לפסנתר, יצירה וירטואוזית ומאתגרת. חלק מסקרן נוסף של התוכנית הוא ביצוע בכורה ליצירתו של אלכס וסרמן, פנטזיה לפסנתר ותזמורת. יבלונסקיה היתה פסנתרנית מוכרת ברחבי ברית המועצות, אבל לא קיבלה היתר מהשלטון להופיע בארצות אחרות. היא ביקשה לקבל ויזה לארצות הברית ובעקבות זאת פוטרה ב–1975 מעבודתה בקונסרבטוריון של מוסקבה, וגם הקונצרטים שלה בברית המועצות הוחרמו. אמנים, בהם אלי ויזל, ליאונרד ברנשטיין, יצחק בשביס זינגר, קתרין הפבורן, שלי וינטרס, סטיבן סונדהיים, וגם פוליטיקאים אמריקאים בכירים, פעלו כדי לאפשר לה להגר ובסוף שנות ה–70 עברה לארה"ב עם בנה. היא לימדה פסנתר בבית הספר היוקרתי ג'וליארד ובמקביל הופיעה בקונצרטים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו