המלצות קלאסיות: 12.9 עד 19.9

אמיר מנדל
אמיל גיללס ב-1938. אחד הפסנתרנים הבולטים במאה ה-20
אמיר מנדל

"אמיל גיללס מנגן סקרלטי, דביוסי ושומאן". "אמיל גיללס — ההקלטות שלא יצאו לאור" / אלבומים

אמיל גיללס (1916–1985) מוכר היטב כאחד הפסנתרנים הבולטים של המאה ה–20. הוא נמנה עם קבוצת האמנים שצמחו ופעלו בברית המועצות והיו נתונים לפיקוח הדוק ומתסכל של המשטר הסובייטי. למרות זאת, אפשרו לו השלטונות משנת 1955 להופיע גם במערב, ולהקליט עם חברות תקליטים מובילות. כך התפרסמו ביצועים רבים שלו, בהם הפרשנות הסוחפת לקונצ'רטי של בטהובן, תחילה עם המנצח ליאופולד לודוויג ואחר כך בהקלטה נוספת עם המנצח גיאורג סל; הקונצ'רטי של ברהמס בניצוח פריץ ריינר ושוב עם המנצח אויגן יוכום; הבלדות של ברהמס לפסנתר סולו; סונטות של בטהובן.

ההתיישנות של אינטרפרטציה מוזיקלית היא תהליך בלתי נמנע. לכל תקופה יש סגנון, אסתטיקה שלה, רוח תקופה. ביצועים חדשים, מצלולים חדשים, מאזינים שגדלו בסביבה תרבותית שונה — כל אלו מובילים לפרשנות חדשה של יצירות מוזיקליות. כמו שקורה גם בתיאטרון, הפרשנות הישנה נעשית פחות רלוונטית, זרה לרוח הזמן. במוזיקה התהליך אטי, וככל שביצוע יותר ייחודי, הוא עשוי לעניין זמן רב יותר. גלן גולד, למשל, הפסנתרן הקנדי שנגינתו אישית ומקורית באופן קיצוני, ממשיך לרתק גם כיום. גם מהקלטות רבות של אמיל גיללס אפשר להפיק הרבה הנאה כשמאזינים להן כיום.

אחת מהן היא ההקלטה מ–1984 לאטיודים הסימפוניים של שומאן. זו הקלטה מאוחרת. שנה לאחר מכן מת גיללס בבית החולים של הקרמלין, בעיצומן של בדיקות להערכת מצבו הלבבי. כמו רבות מהיצירות של שומאן לפסנתר, האטיודים הסימפוניים הם מחזור של קטעים קצרים, שמחליפים מצבי רוח. רוב האטיודים הם גם וריאציות על נושא שמוצג בתחילת היצירה. הפרשנות של גיללס משלבת בהירות והצגה נהדרת של המבנה עם עומק רגשי יוצא דופן. באותו אלבום מוקלטות גם שבע סונטות מ–555 שחיבר דומניקו סקרלטי למקלדת והסוויטה "לפסנתר" לדביוסי. עם הגיוון ביצירות, והנגינה המרהיבה, מומלצת האזנה רציפה לאלבום כולו. איכות הסאונד שודרגה לרמה טובה.

אלבום גדול ומסקרן נוסף יצא לאור ב–2018 ומכיל הקלטות שנעשו במהלך רסיטלים באולם הקונצרטחבאו באמסטרדם בין 1975 ל–1980, ולא יצאו עד כה לאור. בין ההקלטות האבודות יש ביצועים לסונטות של בטהובן ושל מוצרט, ליצירות של שומאן, שופן, ברהמס, פרוקופייב, סקריאבין וראוול. רבות מהיצירות הוקלטו באלבומים מסחריים טובים מאוד. עם זאת, ההקלטות מהקונצרטחבאו מציעות אינטרפרטציות נוספות ושונות, לצד הריגוש של רסיטל חי, שמדי פעם אפשר לחוש בו. איכות ההקלטה טובה למדי, ומשקפת את האקוסטיקה הנדירה של אולם הקונצרטחבאו.

התזמורת הקאמרית הקיבוצית בניצוחו של כריסטיאן לינדברג, עם שמואל אלבז כסולן / סדרת קונצרטים, החל ב–13.9

התזמורת הקאמרית הקיבוצית היא הראשונה לפתוח את עונת הקונצרטים, והיא עושה זאת בקונצרט מרתק שהתוכנית שלו משלבת להיטים מוכרים עם יצירות חדשות ומסקרנות. ינצח המנהל המוזיקלי של התזמורת, כריסטיאן לינדברג.

לינדברג, יליד 1958, הוא נגן טרומבון מוביל שאחראי לכ–300 ביצועי בכורה של יצירות לטרומבון. הוא מקיים קריירות מקבילות כסולן וכמנצח. תוכנית הקונצרט תכלול את הסימפוניה מס' 34 של מוצרט, וגם את הסימפוניה הראשונה, "הקלאסית" של פרוקופייב. לצדן ינוגן קונצ'רטו טרומבון מאת לינדברג עצמו שיהיה הסולן.

עוד יושמע הקונצ'רטו למנדולינה מאת עודד זהבי, "פיוט". הסולן יהיה שמואל אלבז. אלבז הוא נגן מנדולינה מעולה וגם מנצח, ובתוכנית הקונצרט מובטחת גם הופעת הפתעה משותפת שלו עם לינדברג. עוד בקונצרט, "ציפורי גן עדן" לתזמורת מאת אנדריאה טרודי. הקונצרט הראשון יתקיים ביום שישי, 13.9, ב–11:00, בהיכל התרבות נתניה. בשבת ב–21:00 בעין השופט. ביום ראשון ב–19:30 בבית גבריאל, וביום רביעי ב-20:00 בנהריה.

תגובות