פסטיבל חג המוזיקה מותח את הגבול, כבר 22 שנה

מקונצרטים לסקסופון ותוף מרים ועד מקהלת פייטנים מלווה בקלרינט. פסטיבל חג המוזיקה הישראלית ה–22, במסגרתו מתקיימים מופעים ללא תשלום ברחבי הארץ, שם לו למטרה להרחיב גבולות מוזיקליים הקיימים - וגם עומד בה היטב

אמיר מנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנסמבל מיתר. יפגשו על הבמה את התזמורת הסימפונית של בית הספר התיכון לאמנויות תלמה ילין
אמיר מנדל

זו כבר הפעם ה–22 בה מתקיים חג המוזיקה הישראלית, שנפתח ב–2 באוקטובר ויימשך שישה ימים. המופעים והקונצרטים מתקיימים בזכרון יעקב, בבאר שבע, בתל אביב, בחיפה ובירושלים. החג נולד בשנת היובל למדינה, כיום אחד של התכנסות והאזנה למוזיקה של יוצרים ישראלים. הצלחתו של היום ההוא היתה בסיס לייסודה של מסורת שהתפתחה לפסטיבל שנתי מרשים ומרתק. משרד התרבות הוא הפטרון והמממן, והכניסה לכל הקונצרטים היא ללא תשלום. המכון הישראלי למוזיקה מפיק. עודד זהבי, מלחין ופרופסור למוזיקה מאוניברסיטת חיפה, הוא המנהל האמנותי של חג המוזיקה, ואיתן פאר, מנהלו האדמיניסטרטיבי.

"אחד המוקדים המעניינים, בשבילי כאוצר בפסטיבל הזה, היה הרחבת גבולות ההגדרה של מוזיקה ישראלית", מסביר זהבי. די להתבונן במערך הקונצרטים שהרכיבו את היומיים הראשונים בפסטיבל כדי להתרשם מכוונתו. מקהלת אודיאנה פתחה עם שירים מתקופות שונות, בהם של המלחינים ידידיה אדמון, מרק לברי, דניאל סמבורסקי, הגר קדימה. בהמשך היום, קונצרט לסקסופון ואלקטרוניקת סקסופונים עם יונתן חזן, ואחריו "יש אלוהים בעמק אקוט" עם ענבל ג'משיד ואנסמבל, וקונצרט לתוף ומיתרים עם זוהר פרסקו וטריו אליאס, כולל תייסיר אליאס על העוד. זו פתיחה מסחררת בצבעוניות הקליידוסקופית שלה. גיוון הסגנונות הוא תקופתי, אינדיבידואלי וגם תרבותי.

מקהלת אודיאנה. תבצע שירים מתקופות שונות

אין גבול

דוגמה נוספת להרחבת גבולות ולייצוג של מסורות מוזיקליות מגוונות, אפשר למצוא בקונצרט "פואטיקה" שיהיה ב–3 באוקטובר בבאר שבע. זיו קוז'קרו מנצח על תזמורת הסינפונייטה באר שבע, עם זמרת הסופרן קרן הדר, נגן הקלרינט גלעד הראל ומקהלת הפייטנים "נעימות נתיבות" בניהולו המוזיקלי של שלמה תורג'מן. לתלכיד מרשים זה של מוזיקאים נבחרה גם תוכנית מסקרנת: מוזיקה למיתרים מאת מרי אבן אור; קונצ'רטינו של חיים פרמונט לקלרינט ולמיתרים; שלושה פיוטים בעיבוד שמואל אלבז; מחזור משירי תהילה חכימי מאת זיו קוז'קרו ולסיום, מחווה לנעמי פולני — שלושה שרים של סשה ארגוב שנכתבו ל"תרנגולים", בעיבודו של זיו קוז'קרו.

"בעיניי זה קונצרט שמשלב איכות מוזיקלית בלתי מתפשרת עם ייצוג אותנטי של הרבגוניות התרבותית הישראלית", אומר זהבי. "קשה יותר למשוך אליו תשומת לב תקשורתית דווקא מפני שהוא סיפור של שילוב כוחות ושיתוף פעולה שיוויוני. סיפורים של קיטוב, יריבות תרבותית וקיפוח מושכים יותר תשומת לב". חג המוזיקה 2019 אכן מעמיק את המגמה המסתמנת בשנים האחרונות, לתת מקום לצדדים שונים של המוזיקה הישראלית, לפתוח מעברי גבול בין מוזיקה "אמנותית" לזמר העברי האיכותי, ובין מסורות אירופיות לים־תיכוניות.

זמרת האלט מירה זכאי. קונצרט לזכרה צילום: דניאל צ'צ'יק

גם גשר בין־דורי הוקם השנה. למעט חריגים אחדים, אין ביטוי רב למוזיקה חדשה ולמוזיקה ישראלית במסגרות החינוך הפורמלי למוזיקה בישראל. אבל הקונצרט שיתקיים באולם אסיא במוזיאון תל אביב ב–6 באוקטובר ב–17:30, הוא סוג של פריצת דרך. "קונצ'רטו גרוסו־אנסמבל מיתר פוגשים את התזמורת הסימפונית תלמה ילין" הוא קונצרט של מוזיקה חדשה שמפגיש את אנסמבל מיתר המעולה, המתמחה ברפרטואר חדש, עם התזמורת הסימפונית של בית הספר התיכון לאמנויות תלמה ילין. "כשיוצרים פסטיבל של מוזיקה ישראלית", מעיר זהבי, "צריך לחשוב גם על אספקטים של חינוך, תקשורת והעברת מורשת. זה קורה, מבחינתי, גם כשמקהלת הפייטנים מנתיבות מראה משהו מהיכולות שלה לסולנים ולתזמורת בבאר שבע, ובוודאי כשתזמורת תלמה ילין נחשפת לרפרטואר וליכולות של אנסמבל מיתר". החיבור התאפשר, מן הסתם, עם מינויו של משה אהרונוב, חבר אנסמבל מיתר, לראש המגמה למוזיקה ב"תלמה ילין". על הקונצרט הזה מנצח פייר אנדרה ואלאד, מומחה בינלאומי מוכר בתחום המוזיקה החדשה, שמרבה לנצח על "מיתר", והתרשם גם מהעבודה עם התזמורת הצעירה.

לנשוף גבוה

החליל הוא גשר מעניין אחר שחג המוזיקה 2019 שם עליו דגש. זה כלי נגינה אוניברסלי, אבל בתרבות המוזיקה הישראלית הפך לסמל של היתוך בין תרבויות. המלחין עדן פרטוש, שהגיע מהונגריה, ראה בחליל כלי שמיטיב לנגן את המלודיות מזרחיות, ים־תיכוניות, שלמד להכיר בישראל, ולשלב אותן ביצירותיו. המלחין מרק לברי ראה בו כלי למימוש מצלול אקזוטי אימפרסיוניסטי־צרפתי, שאף הוא מושפע מן המזרח, הקרוב והרחוק. "חליל הרועים" נעשה סמל מובהק של מקומיות בזמר העברי. לצד החליל, נותן חג המוזיקה השנה מקום גם לחלילית, ביצירתו של רם דע–עוז "קונצ'רטינו לחלילית ותזמורת". זאת, בקונצרט בחיפה ב–6.10 בניצוחו של אבי אוסטרובסקי על תזמורת הקאמרטה ירושלים. מיכאל מלצר הוא הסולן בחלילית. מוקי זוהר, באבוב. עוד בקונצרט זה, "מסה" מאת נעם שריף, "שני קטעים לאבוב ותזמורת" של צבי אבני, "פרקים מתוך 'יוסף ואחיו" של א.ו. שטרנברג. גם חליל העם היפני, שאקוהצ'י, יושמע, ביצירתו של מנחם מינדל "סוגיהרה". זאת, בקונצרט ב–6 באוקטובר באולם רקנאטי במוזיאון תל אביב. התוכנית בו מעניינת: עדן פרטוש — חזיונות לחליל, פסנתר וכלי קשת; נעה הרן — "אקוסיסטמה", בכורה. אריה לבנון — שירי לורקה. משה זורמן: "סוויטה גלילית". ברק טל מנצח על התזמורת הקאמרית הקיבוצית נתניה. נעם בוכמן בחליל. מיכה ברעם בכלי הקשה. טל סמנון בפסנתר, איתמר פוגל הוא הסולן בשאקוהצ'י. עפר כלף, זמר.

עודד זהבי, המנהל האמנותי של הפסטיבלצילום: רמזי ספנסר

חג המוזיקה הישראלית מאפשר השמעה של יצירות שבלעדיו היו מעלות אבק על המדפים. לא פחות חשוב, יצירות חדשות מוזמנות ונכתבות לכבוד חג המוזיקה. Parida Nueva מאת נעמה זפרן; "תהודות זהות" של שרה שהם; "קונצ'רטו גרוסו לאנסמבל מיתר ותזמורת" של יאיר קלרטג; "אקוסיסטמה" מאת נעה הרן; "קונצ'רטו לכינור ולאנסמבל" מאת אלכס וסרמן; "Island Mantras" של נעמה זיסר – כל אלה נכתבו בהזמנת חג המוזיקה ויבוצעו בו בביצוע בכורה. יש יצירות נוספות, שביצוע הבכורה שלהן מתקיים במסגרת זו, בהן האופרה הקאמרית "משלחת חיפוש 220" באולם אסיא במוזיאון תל אביב, ב–4 באוקטובר.

"משלחת חיפוש 220" היא אופרה ללא ליברטו. הטקסט מורכב ממשפטים מתוך טקסטים פילוסופיים והגותיים בשפות שונות. עריכת הטקסט, כמו גם על העיצוב והבימוי, אחראית אתי בן זקן, שמשתתפת בהפקה כזמרת אלט. בן זוגה, איתן שטיינברג, הוא המלחין והמנצח. לצד בן זקן שרות תום בן ישי, שרה אבן חיים, אלה מדינה, כרמל רונן, רונה שרירא — שביחד הן אנסמבל "עלמה" – ומנגן האנסמבל הקבוע של שטיינברג ובן זקן, "מודאליוס", מתוגבר בנגנים נוספים. האופרה מתרחשת 220 שנה אחרי אסון שהתרחש על כדור הארץ. חברי משלחת חיפוש בוחנים שרידי כתבים עתיקים ומנסים לפענח את תולדות החורבן, על פי כתבים שאיש לא מבין. המשלחת מגיעה מתרבות אנושית שונה משלנו, עם תודעה מוסרית ואינטליגנציה רגשית מפותחות. הניסיון לשחזר את הכתבים הוא גם ניסיון להשגת תיקון על העבר, הלא הוא ההווה שלנו. זו יצירה בימתית רב תחומית, תיאטרונית ומוזיקלית, ובמובן זה היא אופרה, אף שאיננה נענית לקונבנציות של אופרה מסורתית.

לצד החדשנות תהיה ב–4 באוקטובר מחווה לפסנתרן אלכסנדר תמיר שמת באוגוסט. משתתפים עדית צבי, ירן רוזנטל ואבי חנני. באותו יום מנצח יורם יונגרמן על סולני קאמרטה בקונצרט לזכרה של זמרת האלט מירה זכאי, שניהלה קריירה בינלאומית והיתה גם דמות מרכזית במוזיקה הישראלית. היא מתה במאי השנה. הקונצרט יכלול יצירות של מלחינים מדורות שונים. "חמישה שירי עם ישראליים" של עדן פרטוש; בכורת הקונצ'רטו לכינור ולאנסמבל מאת אלכס וסרמן; יצירתו האלקטרונית של אריק שפירא "שיר לגוני". "שמש אוקטובר" של מרק קופיטמן, יצירה מ–1974 שזוהתה מאוד עם זכאי. את הקונצרט תסיים יצירתו של בעז בן משה, "פרידה" לגיטרה חשמלית ולאנסמבל, שנכתבה לזכרה של מירה זכאי.

פסטיבל חג המוזיקה הישראלית ה–22, 2–7 באוקטובר 2019, בזכרון יעקב (2 באוקטובר), באר שבע (3 באוקטובר), תל אביב (4 באוקטובר ו-6 באוקטובר), חיפה (6 באוקטובר) וירושלים (7 באוקטובר)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ