חזנית, קוראת בתורה וגם מזמרת: נעמה לויץ מוכיחה שאין רבות כמוה

נעמה לויץ אפלבאום גוררת לכאורה גברים להפר איסור. היא מופיעה בבית הכנסת כחזנית, קוראת בתורה וגם מזמרת. השבוע תשתתף בפסטיבל המלחינות "ווקס פמינה"

חגי חיטרון
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רבה נעמה לויץ אפלבאום. "מקווה שלא נהיה מדינת הלכה"
רבה נעמה לויץ אפלבאום. "מקווה שלא נהיה מדינת הלכה"צילום: נעמה מרינברג
חגי חיטרון

שלל אירועים מושכים מציע הפסטיבל הנשי השנתי "ווקס פמינה", שעורך פורום המלחינות והמבצעות. העורכות בפועל — אלונה אפשטיין, תם קרני והדס גולדשמידט חלפון — בחרו יצירות של 34 מלחינות, בז'אנרים שונים, כליות וגם ווקאליות, מתוך מספר כפול של הצעות. את היצירות הנבחרות יבצעו נגניות וזמרות באירועים שיתקיימו מהיום ועד שבת.

הפסטיבל ייפתח מחר בשני קונצרטים בזה אחר זה של יצירות מאת 12 מלחינות, באולם הקונסרבטוריון בתל אביב. חמש היצירות שיככבו בקונצרט השני — אפשטיין אומרת שהוא "אוונגרדי יחסית" — נושאות כמכנה משותף את הכותרת "חלום בתוך חלום". בהן גם יצירה של אפשטיין עצמה. לשאלתי אם מאזינים שלא יידעו כלל על הכותרת יוכלו לנחש או לשער את היבט ה"חלום" של הקונצרט, השיבה: "אני חושבת שכן, אפילו ביצירות האינסטרומנטליות".

קונצרט שאינו אוונגרדי ורושמו נראה מובטח יהיה מחר בערב, עם הזמרת אתי בן־זקן ואנסמבל הנגנים (גם גברים) "מודאליוס" באוניברסיטת בר אילן. ביום שישי חוזר הפסטיבל לאולם הקונסרבטוריון ("שטריקר") בשני קונצרטים, בבוקר ובצהריים. הפסטיבל יינעל במוצאי שבת במופע אופרה זוטא שנראה לא שגרתי בעליל: יצירה ששמה "לימבו" המשלבת מוזיקה מאת שתי מלחינות ישראליות עם מוזיקה בארוקית ועם ג'ז. האירוע יתקיים ב"סטודיו בנק" ברחוב בן יהודה בתל אביב.

מתוך החזרה למופע "חלום בתוך חלום". מימין: רונה ישראל קולת, ענבר סולומון, הדס פבריקנט ואליענה לובנברג
מתוך החזרה למופע "חלום בתוך חלום". מימין: רונה ישראל קולת, ענבר סולומון, הדס פבריקנט ואליענה לובנברגצילום: מרים פבריקנט

אטרקציות שחורגות מהמתכונת: סימפוזיון מרוכז (ארבע מרצות, ביום חמישי בבוקר בבית הספר ע"ש בוכמן מהטה באוניברסיטת תל אביב) על הפסנתרנית והמלחינה קלרה שומאן בת המאה ה–19, ובהמשך, שם, תחרות בזמרת יצירות שלה. עוד מיוחד: פגישה עם רבה ירושלמית, נעמה לויץ אפלבאום, אורתודוקסית למרבה ההפתעה, שאינה מהססת להופיע גם כשליחת ציבור. זאת מחר בבוקר באוניברסיטת בר אילן. הקשר בין רבה חזנית לבין "ווקס פמינה" הוא אידיאולוגי. הצבת נשים במעמד שווה לחלוטין לגברים בכל סיטואציה חברתית או אמנותית.

קול אשה

בקטע מיסטי נפלא בתוך "הכנסת כלה" מספר ש"י עגנון על זקנה מסבירת פנים שמארחת את שני גיבורי הספר, אידל חסיד ונטע העגלון, בסוכה שהיא ובעלה דרים בה ביער: "אמרה להם ברוכים הבאים ובשעת דיבורה היתה מטפחת בידיה שלא ייכשלו חלילה משום קול באשה, מחמת שהיה קולה ערב ביותר".

הקפדה יתרה כזאת — האשה מוחאת כפיים כאשר היא מדברת, כדי לכסות על צלילי קולה — מנוגדת לדרכה של לויץ אפלבאום, שמתפקדת כחזנית בבית הכנסת של בני קהילתה, גברים ונשים. את לויץ אפלבאום הסמיך הרב האורתודוקסי דניאל לנדס, שהוסמך על ידי הרב והפוסק הנחשב יוסף דב סולובייצ'יק. כמובן שהיא ערה לאיסור שנוסחו הידוע, התלמודי, הוא "קול באשה ערווה". אלא שבהשקפתה, בניסוחה, איסור זה "אינו רלוונטי" לעולם שבו אנו חיים היום. בהרצאתה בפסטיבל תדבר רבה לויץ אפלבאום על דרכה בהתמודדות עם האיסור, תספר על חייה האמוניים ותשקוד להסביר איפה מוצב הגבול בין כיבוד מסורת וכיבוד הלכה לבין הדרת נשים מהמרחב הציבורי.

יצירה קודמת של אפשטיין, "סימביוזיס"

בית הכנסת שרבה לויץ אפלבאום חברה בו ועוברת בו לפני התיבה (היא מדגישה שאינה ה"רבה של הקהילה") פועל בשכונת בקעה זה 14 שנה. יש בו הפרדה, מחיצה בין הגברים לנשים, אך מתפללים כולם יחד. היא דור שביעי בירושלים, בת רב. מניחה תפילין. למדה בתיכון באולפנא, שירתה בצה"ל. ארבעת בניה לומדים בבתי ספר אורתודוקסיים.

את מניחה תפילין ובכל זאת רואה עצמך אורתודוקסית, לא רפורמית ולא קונסרבטיבית?

"נכון שאני קרובה לגבול שבין אורתודוקסיות לקונסרבטיביות, הנחת תפילין בידי אשה הוא מעשה לא רווח בקהילות אורתודוקסיות, אבל אני מאמינה בחשיבות המסורת ההלכתית ורואה עצמי מחויבת להלכה על כלל מצוותיה".

מי מכיר בהיותך רבה?

"ברור שהממסד האורתודוקסי והרבנות של מדינת ישראל אינם מכירים בהסמכה שלי. כנגד זאת קיימת קהילה שוויונית שהולכת וגדלה, בשוליים של האורתודוקסיה, רובה בדרום ירושלים — בקעה, המושבה הגרמנית וקטמון — והיא מורכבת מכ–30 קהילות שכולן נמצאות איפשהו על הרצף השוויוני. רוב היהודים בעולם ששייכים לזרמים הליברליים מכירים במנהיגות נשית".

מהן הזמירות שנשמעות מפיך בבית הכנסת?

"בדרך כלל אלה ניגונים חסידיים, מעין 'יא־בא־בם'. כי יש חשש גדול בקרב באי בית הכנסת מפני מצב שייראה לא אותנטי, במיוחד כשיש חידוש, אשה מובילה את התפילה. אז אני די צמודה לנוסח המסורתי של בית אבא, סבא שלי ניצח על מקהלת החזנים הירושלמית".

על כך, היא ממשיכה, היא תוסיף מנגינות חדשות וגם ניגונים חסידיים ישנים יותר, כמקובל לדבריה בכל בית כנסת.

מהי עמדתך בקשר לאירוע שניסה לארגן הרב אלימלך פירר, ללא נשים, ועורר עליו ביקורת רבה?

"זכותו של כל ארגון פרטי לנהוג באירוע שהוא מפיק לפי הקו האידיאולוגי שלו, כרצונו. בכל זאת, כשמדובר באירועים גדולים, אירועי התרמה שגם כספי ציבור מעורבים בהם — זה שונה. לכן תמכתי באמנים שהחליטו לא להשתתף. באירועים כאלה אין להדיר נשים מלהופיע, ממש כמו שאין להדיר אנשים ממוצא אתני כלשהו. אני מוצאת לנכון להוסיף שאני מקווה שלא נהיה מדינת הלכה, אבל אם כן נהיה — שזו לא יהיה קו הלכתי מסוים אחד".

מקהלת האקדמיה הירושלמית בשני ביצועי א-קפלה

תגלית בירושלים

מקהלת האקדמיה הירושלמית תבצע בקונצרט שיהיה ביום רביעי, במשכנה בגבעת רם בירושלים ובסוף החודש בברלין, שתי יצירות מאת פאול בן־חיים שהתגלו לפני שנים אחדות וזוכות עכשיו לביצוע בכורה. עולמי? אולי כן, אף כי ייתכן שהן בוצעו כבר בגרמניה בסוף שנות ה–20.

מדובר בשני מוטטים למקהלה א־קאפלה, האחד לפסוקים מספר ישעיהו והאחר לפסוקים מספר איוב. מנהלת פסטיבל לבנדובסקי בברלין היא שגילתה את תוויהם כאן, לפני שנים אחדות, בספרייה הלאומית. את שתיהן חיבר המלחין עוד בארץ מוצאו, שמו אז היה פרנקנבורגר. לאחר שנים, בתל אביב, ציווה על תלמידו בן־ציון אורגד לגנוז אותן.

סטנלי ספרבר, מנצחה של מקהלת האקדמיה הירושלמית — הניצבת זה שנים בצמרת המקהלות בישראל — אומר כי שני המוטטים נהדרים. עוד דוגמאות למוזיקה אופיינית של בן־חיים, המלחין הישראלי הנערץ? לאו דווקא. המוזיקה שחיבר פרנקנבורגר אינה דומה כלל לזו שחיבר לימים בן־חיים. "המוטטים כתובים בסגנון פוסט־רומנטי כבד", מתאר אותם ספרבר. מה עוד? "יש בהם המון רעיונות, כאילו מעשה יוצר שאינו מצליח לרסן את עצמו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ