המלצות קלאסיות: 26.3 עד 2.4

אמיר מנדל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר מנדל

היידן: סימפוניות. התזמורת הקאמרית של באזל. מנצח ג'ובאני אנטוניני /  אלבומים מס׳ 7 ו–8 בסדרה

יום הולדתו של פרנץ יוזף היידן יחול ב–31 במארס. כששואלים מומחים ומוזיקאים, נמנה היידן (1732–1809) באופן עקבי עם המלחינים הגדולים ביותר. עם זאת, הוא מקבל פחות תשומת לב בציבור הרחב יותר של חובבי המוזיקה ובקונצרטים. ייתכן שהמומחים נותנים להיידן אשראי על חשיבותו בתולדות המוזיקה — על היותו המגבש והמעצב של צורות מהותיות כמו סימפוניה, רביעיית מיתרים, שלישיית פסנתר — ואשראי נוסף על התחכום בכתיבה. למאזינים, ייתכן שצלו של מוצרט — "דומה אבל גדול יותר" — מאפיל על המלחין המבוגר יותר מהתקופה הקלאסית.

היידן. פנינים מוזיקליות
היידן. פנינים מוזיקליותצילום: ASSOCIATED PRESS

על פי התמונה המצטיירת בעולם ההקלטות, יש בכל זאת מי שמתעניין בהיידן, מבצע אותו ומן הסתם גם מאזין לו. בין ההקלטות הרבות ליצירותיו, בולט בשנים האחרונות פרויקט "היידן 2032" של התזמורת הקאמרית מבאזל בניצוחו של ג'ובאני אנטוניני.

הכוונה האופטימית היא להקליט את כל הסימפוניות של המלחין ולסיים בשנת ה–300 להולדתו. אם יסתיים ואם לא, הפרויקט כבר הניב כמה אלבומים נהדרים. ההקלטות הראשונות נשמעו לי מעט קצרות רוח, מבחינת הנגינה, וחדות מעט, מבחינת הסאונד, אבל מהאלבום השלישי הפרשנות נעשתה מאוזנת יותר והסאונד נפלא. אלבומים 7 ו–8 מכילים סימפוניות שאינן בהכרח בין המושמעות או המפורסמות ביותר: 9, 65, 67, 28, 43, 63.

היצירות שופעות פנינים מוזיקליות, ומנוגנות כאן בצליל נהדר, באנרגיה כובשת ובאיזון מצוין בין קבוצות הכלים. כל אחד מהאלבומים מציע גם יצירות שקשורות מבחינה מוזיקלית ואסוציאטיבית לסימפוניות המוקלטות בו. יש שם פתיחות של מוצרט, אבל גם מחולות רומניים של ברטוק, שמתקשרים ליסוד הריקודי העממי שמשתלב בסימפוניות של היידן. עם השילובים האלה, כל אחד מהאלבומים נהפך למסע האזנה צבעוני ומרתק. קל במיוחד ליהנות עם הקלטה מרהיבה של חברת אלפא. אצלי, ההקלטה זוהרת במיוחד בדיסקים. בין אתרי הסטרימינג, התרשמתי מהסאונד ב"פריימפוניק".

בטהובן: שירים. מתיאס גרנה; יאן לישצקי / אלבום

צירוף מרשים של זמר הבריטון הוותיק עם הפסנתרן הצעיר שכבר התבסס בצמרת העולמית ובגיל 25 כבר היה חתום על חוזה הקלטות עם חברת דויטשה גרמופון. השירים של בטהובן הם צד קצת פחות מוכר ביצירתו. עם זאת יש בהם רגעים עמוקים ויפים, ומחזור השירים "לאהובה הרחוקה", המוקלט כאן, שייך לרשימה הארוכה, של יצירות גדולות של המלחין. יופיים של השירים ניכר במיוחד בביצוע זה.

זו הקלטה מן הסוג הנדיר, מאלה שהתחולל בהן קסם מיוחד. לקול של גרנה, לצד היופי שיש בו, מצטרפים גם אפלולית ולאות. על רקע מצלול מעודן ונגינה עשירה של לישצקי בפסנתר, מתקבל אוסף שירים שהוא מלודי ויפה, אך גם קודר ומטלטל. אני מהמר שזה יהיה אחד האלבומים הבולטים של השנה האפלה הזאת.

קיריל פטרנקו מנצח על סטרווינסקי, צימרמן ורחמנינוב/ אולם הקונצרטים הדיגיטלי של הפילהרמונית של ברלין

יש תפישה שגויה בנוגע למוזיקה של המאה ה–20. היא נחשבת אינטלקטואלית ולא נגישה. אלה מאפיינים של חלק קטן מן היצירות במאה שהיתה בפועל מגוונת במידה חסרת תקדים. המנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של ברלין נרתם להדגמת המציאות הזו כאשר הוא מנצח על שלוש יצירות שנכתבו כולן בין 1940 ל–1950. המלודיות הרכה במחולות הסימפוניים של רחמנינוב מ–1940 מוצגת מול המקצבים הברזילאים ב"אלגואנה", הבלט המוקדם של ברנרד אלואיס צימרמן מ–1950, ומול הסחף הריתמי המופלא ב"סימפוניה בשלושה פרקים" של סטרווינסקי מ–1945.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ