טביאה צימרמן, מהוויולניות הבולטות בעולם, רוצה לשנות את המוזיקה הקלאסית

היא אחת מהנגניות הבולטות בעולם בתחומה, אבל טביאה צימרמן מעדיפה יותר ללמד. עם בואה לפסטיבל "Music Makers" בארץ היא מספרת לאיזה שינוי היא מייחלת במוזיקה הקלאסית

אמיר מנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טביאה צימרמן. יצירות רבות נכתבו בשבילה
טביאה צימרמן. יצירות רבות נכתבו בשבילהצילום: Marco Zimmermann
אמיר מנדל

הוויולנית טביאה צימרמן, אחת המוזיקאיות הבולטות בתחומה, תשתתף השבוע בפסטיבל "Music Makers" שיתקיים בקיבוץ אילון, זכרון יעקב ותל אביב. זו הפעם הראשונה שלה בפסטיבל מסוג זה, הכולל גם מפגש עם הקהל. "נראה איך זה עובד", היא אומרת בראיון טלפוני.

בעבר, חלק מכוחם של אמנים נבע מריחוק. הם היו בלתי מושגים. תהליכי השינוי שמקרבים את האמן, חייו ואישיותו אל הקהל גולשים באטיות גם אל עולם המוזיקה הקלאסית. "זה נראה נחמד, כי זה פסטיבל קטן, לא כמו אלה הגדולים שבהם רצים ממקום למקום", מוסיפה צימרמן. "התקשורת הקרובה עם הקהל נשמעת כמו דבר יפה. מזכיר קצת את הפסטיבלים הראשונים בכפר בלום, שם גם היה חיבור הדוק עם הקהל. זה טוב לי בתקופה הזו של השנה, שבה אני באה לעתים קרובות לישראל, להתחמם קצת בחורף, ומוזיקה קאמרית אהובה עלי מאוד".

יצירה שכתב מנחם ויזנברג לטביאה צימרמן

היא מקיימת כ–50 קונצרטים בשנה. "זה מעט, אבל אני מנגנת הרבה תוכניות שונות. לי, זה מעניין יותר מאשר להכין תוכנית אחת, להופיע אתה הרבה ולשכלל אותה, כפי שאוהבים רבים אחרים. אני אוהבת כשאין לי שגרה, גם אם זה כרוך ביותר עבודה. זה מתחלק בעיקר בין הופעות כסולנית עם תזמורת, למוזיקה קאמרית. קשה יותר לארגן רסיטלים של ויולה עם פסנתר. דווקא יש קהל, בדרך כלל, אבל המפיקים פוחדים. השנה דווקא יהיו לי שלושה רסיטלים בישראל, באפריל: שניים בירושלים ואחד בתל אביב. ויש דגש די גדול בעבודתי על מוזיקה בת זמננו. בדרך כלל, בכל שנה יש לפחות בכורה אחת בשנה של יצירה חדשה".

צימרמן היא מבצעת בולטת של יצירות חדשות. יצירות רבות נכתבו בשבילה. מפורסמת מביניהן הסונטה לוויולה סולו מאת ג'רג' ליגטי, שנכתבה לצימרמן והיא ביצעה בבכורה ב–1994. בערוץ היוטיוב של המלחין מנחם ויזנברג אפשר למצוא יצירה יפה לוויולה סולו, "מונודיאלוג", שמוקדשת לצימרמן, בביצועה.

הבעייתיות בקבלת מוזיקה חדשה היא בעיניה עניין של חינוך. "כיום יש למוזיקה חדשה בעיקר קהל משלה. קהל נפרד שמאוד מתעניין בתחום הזה, אבל הוא שונה ממהזרם המרכזי של הקהל שמתעניין במוזיקה הקלאסית שכבר מוכרת לו. לפי ניסיוני, צריך לבנות למוזיקה חדשה ציפיות האזנה. צריך ללמוד להקשיב לשפה, ואי אפשר להאזין רק פעם אחת. אני רואה בעיה גדולה בשבר שחל אצל הקהל, שלא רוצה יותר ללמוד את השפה. לא הקהל עצמו הוא הבעיה, אלא השיטה, שמתבססת על שוק חופשי, אמרגנות ומסחר. היא תקדם את מה שמוכר ומצליח.

"מן הבחינה הזו כדאי יותר להסתכל על מה שקורה באירופה. לאו דווקא בגרמניה. כאן יש לנו קצת בעיות לאחרונה. יותר בסקנדינביה, בארצות אירופיות עם מערכת חינוך מתקדמת. שם רואים עדיין מורים ושיעורים למוזיקה בבית הספר. בלי זה, אין התקדמות ממשית בתחום. וגם יש כל כך הרבה ערך מוסף ללימודי מוזיקה בשביל הילדים בתחומים אחרים, שההזנחה הזו ממש מצערת".

היא מלמדת מוזיקה באקדמיית הנס אייזלר בברלין. "אני אוהבת להיות מורה", היא אומרת. "זה יותר חשוב לי מקונצרטים, כי בהוראה אפשר לתת כל כך הרבה. לתת למישהו ארבע שנים של שיחות על מוזיקה, להראות מה כדאי לעשות בנגינה, לדבר על מה כדאי לחשוב ביצירה. קונצרט הוא רגע יפה שחולף מהר. בקשר מתמשך עם תלמידים יש הרבה משוב, שיחות. זה לא חד צדדי.

"אני נותנת כאן, וגם מקבלת הרבה, ולכן ההוראה גם לא מעייפת, אלא להיפך, מעשירה וממריצה. זו כמובן אחת הסיבות לכך שאני מנגנת רק 50 קונצרטים בשנה. ההוראה תופסת חלק גדול מהזמן שלי. זה משלב היטב עם זה שאני לא כל כך אוהבת לנסוע ושיש לי שלושה ילדים. הם כבר גדולים, אבל היו זמנים שנוכחותי נדרשה הרבה יותר, והיה טוב ונכון ללמד כאן, ולהיות נוכחת בבית".

היא מייחלת לשינוי במוזיקה הקלאסית. "אני לא אוהבת את זה, שהכל נשען על מסורת, או על מסחר. כל אחד צריך לחשוב לעצמו, לגבש טעם והשקפה, בהתאם לניסיון האישי, למקום, לקבוצה, לטעם, לתקופה. אני לא מוצאת הרבה טעם בעולם אחיד של בידור שמנוהל על ידי תעשיית המוזיקה".

את פסטיבל "Music Makers" יזמו הכנר ודים גלוזמן ובת זוגו הפסנתרנית אנג'לה יופה. כחלק ממנו יתקיים ביום רביעי במרכז "אלמא" בזכרון יעקב קונצרט ובו יצירות שיש בהן ביטוי למוזיקה עממית. ינוגנו חמישה קטעים בסגנון עממי לקונטרבס ולפסנתר מאת שומאן, שלישיית "דומקי" של דבוז'ק, שבעה שירים ספרדיים עממיים לוויולה ולפסנתר מאת מנואל דה־פאיה וחמישיית "דג השמך". למחרת, במוזיאון תל אביב, יושמעו הסוויטה האיטלקית לכינור ולפסנתר מאת סטרווינסקי, הסונטה לוויולה ולפסנתר אופ' 147 של שוסטקוביץ', דואו לצ'לו וקונטרבס מאת רוסיני, ושוב, חמישיית "דג השמך".

זמני הופעות בפסטיבל

כתבות מומלצות

BW אמזון רחפנים 256

החבילה מתעכבת: למה הרחפנים של אמזון עוד לא סיפקו את הסחורה

קראק פאי הקלאסי של גוז' ודניאל

משחקים עם קראק פאי: ארבעה מתכונים לעוגה הממכרת

פרויקט הרצל 138

סוף סוף יש סיבה לעצור ולהביט בבית הבאר ברחוב הרצל

הדרך הקלה והטובה ביותר להימנע מקרני השמש היא להפחית את החשיפה הישירה

מה ההבדל בין כתמי שמש לנמשים ומה גורם להם?

אבישי בן-חיים

ל"ישראל השנייה" מגיע דיון רציני יותר, ובעיקר כזה שמבוסס על אמת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"