בהתחלה היו שלושה נגנים ערבים

זמרים מגרמניה, מקהלה מתל אביב ומוזיקאים מנצרת יופיעו בפסטיבל הליטורגי הראשון שייפתח בעיר ביום חמישי. המוזיקה מצליחה לפרוץ מחסומים, אומר נביל עבוד אשקר, ראש העמותה שמארגנת את הפסטיבל

אמיר מנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נביל עבוד אשקר
נביל עבוד אשקר. אפליה מתקנת בנוגע להזדמנויות בחינוךצילום: קאראם וואסים
אמיר מנדל

"מתי שמעת עלינו?" שואל נביל עבוד אשקר לקראת סוף הראיון. "ממש לאחרונה, נכון? לקראת הפסטיבל הליטורגי שנקיים בנצרת לראשונה החודש, אפילו שאנחנו פעילים, ובהיקף גדול, כבר עשר שנים. אנחנו כאן בשביל העניין הקהילתי; כדי ליצור השפעה אמיתית בחברה הערבית. הרעיון הוא לקיים תהליך ממושך, שיש לו השפעה חברתית אמיתית; לא לממש פרויקט אחד ואחר כך לרוץ לעשות רעש בתקשורת".

ב"אנחנו" עבוד אשקר מתכוון לעמותת פוליפוני, שבראשה הוא עומד. מרכז הפעילות שלה בקונסרבטוריון בנצרת והיא מקדמת חינוך מוזיקלי ופעילות מוזיקלית בחברה הערבית בישראל. העמותה מקבלת תמיכה מגופים בינלאומיים כמו הקרן של דניאל בארנבוים ופילנתרופים אמריקאים שמקדמים את שילוב המיעוט הערבי בחברה הישראלית. אחת הפעילויות המרכזיות של העמותה היא העשרה מוזיקלית בגנים ובבתי ספר יסודיים. בתוכנית נחשפים ילדים למוזיקה קלאסית אירופית, מוזיקה קלאסית ערבית ויצירות מרכזיות מהזמר העברי. בהתחלה התוכנית פעלה בשלושה בתי ספר והשתתפו בה כ–400 תלמידים, היום נחשפים למוזיקה באמצעותה כ–12 אלף תלמידים וגם המורים נהנים מתוכניות העשרה מוזיקלית.

תוכנית חדשה יותר מעניקה חינוך מוזיקלי לילדים מגיל הגן (ארבע או שש) עד כיתה ו'. בתוכנית משתתפים גנים ובתי ספר שהתחייבו לרצף פעילות בכל תקופת הלימודים בבית הספר היסודי. "כשילד נחשף לתכנים כאלה שנה אחר שנה יש לכך השפעה של ממש", אומר עבוד אשקר.

מסלול שלישי שמפעילה העמותה הוא תוכנית הלימודים בקונסרבטוריון של נצרת, שבו יש היום 160 תלמידים. "בוגרים שלנו הגיעו לרמה גבוהה וחלקם לומדים ומנגנים בניו יורק, בברלין וכדומה", מספר עבוד אשקר. "אנחנו מקיימים סמינרים לנגנים צעירים, ערבים ויהודים. הם מנגנים ביחד ולצד החזרות והקונצרטים מקיימים גם שיחות ודיונים. בהתחלה המפגשים היו במתכונת של תזמורת. עכשיו, כדי לצופף את המגע בין המוזיקאים, עברנו להרכבים קאמריים. 24 משתתפים, מחציתם ערבים, מחציתם יהודים, התחייבו לתוכנית של שנתיים. בכל שנה הם נפגשים שמונה פעמים. הם מקבלים מלגה, ובשיתוף פעולה עם הקונסרבטוריון בתל אביב והמכון החדש לדיאלוג באוניברסיטת תל אביב משלבים עשיית מוזיקה עם עיסוק בשאלה 'מיהו האדם'".

תזמורת הגליל היא הפרויקט הרביעי של עמותת פוליפוני. למעשה מדובר בשתי תזמורות — אחת של בני נוער והאחרת של בוגרים, התזמורת הקאמרית של הגליל. "בשנה הבאה תופיע התזמורת הקאמרית של הגליל בקרנגי הול ובאוגוסט האחרון היא הופיעה בקונצרטהאוס בברלין", אומר עבוד אשקר. "כשהקמתי את התזמורת היו בה שלושה נגנים ערבים, וצחקו עלי — איזה מין תזמורת יהודית־ערבית זו, שיש בה כל כך מעט מוזיקאים ערבים. אבל היה לי ברור שלא אתפשר על המקצועיות. המסר שלנו הוא המוזיקה. אם לא נעשה מוזיקה טובה, אין לנו מסר. לכן אין בתוכניות שלנו אפליה מתקנת במה שנוגע למקצועיות. יש אפליה מתקנת באשר להזדמנויות לחינוך; ויש תהליך מתמיד של הכשרת מוזיקאים ערבים. היום יש בתזמורת 14 נגנים ערבים. אנחנו שומרים מקום בתזמורת לבוגרים של התוכנית שלנו ומקיימים גם תשתית של מוזיקאים מקצועיים, ותיקים ומנוסים כדי שהתזמורת תהיה יציבה ואיכותית".

ההשפעה של פרויקט דיוואן שיזם דניאל בארנבוים, שהזמין מוזיקאים יהודים וערבים לנגן יחד ולשוחח על הקונפליקט ובנה בהדרגה תזמורת מצליחה, ניכרת בתוכנית של עמותת פוליפוני. נביל עבוד אשקר ניגן בכינור בתזמורת דיוואן מזרח־מערב בהדרכתו של בארנבוים, והרעיון לקדם את הפוטנציאל המוזיקלי של נצרת עלה אז. "העליתי בפני בארנבוים את המחשבה שבנצרת יש אפשרויות לפיתוח מוזיקלי והוא הסכים לתמוך בהן, בתנאי שאחזור לארץ ואנהל את התוכנית", אומר עבוד אשקר. הוא חזר ב–2006 והקים את העמותה ואת התוכנית החינוכית בקונסרבטוריון. "בהתחלה קיבלנו תמיכה צנועה והחלטנו לשים את הדגש על איכות, לא על כמות. המטרה הראשונית היתה לשבור את המיתוס שמוזיקה קלאסית לא יכולה להיות חלק מהחברה הערבית. זה מיתוס נפוץ בתוך החברה הזאת. היה לי ברור שאנחנו זקוקים למורים מתל אביב, ועד היום רוב המורים שלנו באים מתל אביב ללמד בנצרת".

את דרכו של עבוד אשקר למוזיקה סללו הוריו. "אמא שלי חיפשה גבר גבוה שמבין מתמטיקה", הוא צוחק, "ואכן התחתנה עם אבא שלי, שהוא גבוה ולמד הנדסת חשמל — הסטודנט הערבי הראשון בטכניון. בטכניון הוא נחשף למוזיקה קלאסית והתאהב בה לגמרי. הוא רצה שהמוזיקה תתפוס מקום מרכזי בחינוך של ילדיו ואמא, שהיתה מורה, הצטרפה אליו. לאבא היתה מכונית ישנה שהוא קיבל מסבא שלי, שהיגר לארצות הברית. הוא לקח אותה למוסך ושם פגש עובד, עולה חדש מרוסיה. אבא חזר הביתה בלי אוטו, אבל עם פסנתר רוסי ישן, שעליו אחי התחיל ללמוד נגינה". אחיו, סלים עבוד אשקר, הוא פסנתרן שניגן בגיל 17 עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה ובגיל 22 הופיע בקרנגי הול עם דניאל בארנבוים כמנצח. כיום, לצד הופעותיו כפסנתרן, הוא המנהל המוזיקלי של תזמורת הגליל.

"אירוע שנתן לי זריקת עידוד היה לפני שש שנים, כששני תלמידים שלי השתתפו בתחרות פאול בן חיים", אומר נביל עבוד אשקר. "עבדתי איתם על מוזיקה ישראלית. זה היה מעניין מבחינתי. כשהודיעו לי שעברו לשלב השני, ציפיתי שיסיימו שם. למען האמת, לא חשבתי שיקבלו הזדמנות הוגנת. החיים מלמדים אותך שזה קורה. אבל הם עלו לגמר וגם זכו במקומות הראשונים, וחשבתי שהמוזיקה והמצוינות מצליחות לפרוץ מחסומים ושבחברה הישראלית יש נכונות לשלב ולקבל. בפעמים הראשונות שתלמידים שלנו נבחנו למלגות של קרן שרת, כשהם אמרו שבאו מנצרת שאלו אותם 'מאיפה?' הבוחנים היו צריכים לוודא שהם שומעים נכון, וזה נצרת".

לייחוד של נצרת יש תפקיד בפסטיבל המוזיקה הליטורגית שעמותת פוליפוני מארגנת. הפסטיבל יתקיים השנה לראשונה, מיום חמישי ליום ראשון, סמוך לחג המולד. "בהרבה רבדים הפסטיבל הזה מתבקש", טוען עבוד אשקר. "זאת במה למסר שלנו — שמוזיקה יכולה ליצור עניין משותף וחיבור בין קבוצות שונות בישראל. הוא מתקיים בנצרת, עיר כל כך מרכזית בנצרות, אבל מוזנחת, והפוטנציאל התיירותי־הצלייני שלה לא ממומש. הפסטיבל מאפשר לשלב את התקופה הזאת בשנה עם החזון המוזיקלי שלנו. כשהייתי עם תזמורת הגליל בהנובר יצרנו קשר עם מקהלת קולגיום ווקאלה שפועלת בעיר ומנהליה הסכימו להשתתף באירוע הזה, בלי תשלום. רציתי לפחות לספק להם לינה ובעלי בתי המלון בנצרת נרתמו לזה".

קולגיום ווקאלה הנובר תעלה שלוש תוכניות בפסטיבל, בניצוחו של פלוריאן להמן: מזמורי א־קפלה, המיסה בדו מינור של מוצרט ו"A Ceremony of Carols" מאת בנג'מין בריטן. זמרי קולגיום תל אביב בניצוחו של ישי שטקלר ישירו ב"חג מולד דרום אמריקאי", תוכנית שכוללת בין השאר את מיסה קריאולה של רמירז, ובתוכנית נוספת, שכוללת מזמורים של מלחינים שונים, המכונה "על החיים ועל המוות". באירוע הסיום בכנסיית מלון סנט גבריאל יופיע סלים עבוד אשקר ברסיטל עם נור דרוויש בקטעים ליטורגיים מתוך יצירות של באך, הנדל, ברהמס, מנדלסון ורוסיני.

"כשאני מארגן תוכנית לימודים, או סיור, יש לי הרבה יותר שליטה במצב", מודה נביל עבוד אשקר. "בפסטיבל אני תלוי בעיקר בהיענות של הקהל. אני מאוד מקווה שב–16 בדצמבר אוכל לספר לידידים ולתורמים של העמותה על הצלחה, ושנוכל להפוך את הפסטיבל למסורת. אבל השליטה לא בידי. מעולם לא הלכתי לכנסייה להתפלל, אבל לקראת האירוע הזה אולי אלך ואדליק נר".

זמני הופעות

כתבות מומלצות

נעה ודוד שיסל. בזכות הסרט צבי בהחלט מאוד נוכח

"שואלים אם יש קשר לשיסל. אני אומר שאני הבן שלו, וישר עולה חיוך"

ויטמינים ותוספים בחנות פארם

כן, מדובר בסוג של אובססיה. זו רשימת תוספי המזון שאני לוקחת

אלן קאמינג ב"החבר הגאון שלי מהתיכון". כל זיכרון ילדות מחייב בדיקת עובדות

מרענן לראות טאץ' קומי בז'אנר שלא מצטיין בחוש הומור

סופה בחצי הכדור הדרומי

מחקר: התחזקות סופות שמדענים חזו ל-2080 מתממשת כעת

מארק צוקרברג

בין פייסבוק למדינה, אני מעדיף לחיות במדינה ושיסגרו את פייסבוק

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"