הצפון הרחוק התקרב

הדוויג פאוליג ופולקה גרסבק הפינים רקמו תוכנית מלאת יופי לרסיטל שלהם שבמרכזו המוזיקה של סיבליוס. אפשר היה ללמוד ממנו הרבה ולא רק ליהנות

נעם בן-זאב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

פסטיבל פליציה בלומנטל שהסתיים זה עתה העניק לבאיו הזדמנות להתוודע להיבטים פחות מוכרים של ז'אן סיבליוס, המלחין הלאומי הפיני, שעתה מציינים 150 שנה להולדתו (1865-1957). סיבליוס, בוודאי בישראל אבל גם בעולם הקלאסי בכלל (שאינו סקנדינבי), ידוע בעיקר בסימפוניות שלו, במוזיקה התזמורתית בכלל, וביצירותיו למקהלה. רוח הצפון מרחפת על המוזיקה שלו - לפחות כך נדמה, בגלל התזמור הייחודי שהוא כטביעת אצבע שלו, ומה שלפחות מיתרגם בדמיון למרחבים אינסופיים, קפואים, של מישורים והרים ואגמים. גם ביצירות הקצרצרות שהושרו ונוגנו בקונצרט הזה אפשר היה לדמיין את הצפון הרחוק ומרחביו - וכאן עזרו המלים, שהוקרנו על מסך מאחורי המבצעים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ