"ריגולטו": הצבע חזר אל הפנים

מרקו ניסטיקו, בריטון איטלקי מנוסה, מדריך בסדנה הבינלאומית לאופרה בתל אביב, היה ריגולטו בהפקה מכובדת של "ריגולטו"

חגי חיטרון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חגי חיטרון

יום לאחר אקספרימנט בדמות "השדיים של טירזיאס" מאת פולנק, שגרר תוצאה מביכה, חזרה סדנת האופרה התל־אביבית הבינלאומית אל האלמנט המובהק הוותיק שלה: אופרות ממיטב הרפרטואר בביצוע קאמרי (פסנתר במקום תזמורת), עם בימוי, בלי תפאורה.

בתנאים כאלה משימתו של הבמאי - השגת מקסימום אפקט דרמטי במינימום אמצעים – אינה קלה. הבמאית אינגה לבאנט (נולדה ברוסיה, עלתה לישראל, למדה כאן ואף עבדה כאן ולפני שנים רבות עברה לאירופה) הראתה שהיא יכולה לאתגר. האבזרים ששימשו אותה: מעין כלוב קטן (רמז למחבואה של ג'ילדה); ארון שבו נכלאת ג'ילדה החטופה ובו היא נמצאת דקורה; כיסאות פלסטיק שחורים רבים. הגישה של לבאנט, פשוטה ולעניין, הולידה מעמדים חזקים, בעיקר בסיום, בסיוע שינויי תאורה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ