שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
חגי חיטרון
חגי חיטרון

בהיבט המוזיקלי לבדו, הגאלה שערכה "קשת אילון" - אירוע שהוא חלון ראווה של סדנת ההשתלמות הבינלאומית לקשתנים צעירים מצטיינים – הפיק כמעט את המקסימום, כחוויה אמנותית, מתוכנית שמהותה אינה הבאת מסר מוזיקלי רגשי עמוק אלא הפגנת הישגים טכניים וצליל יפה.

שלושה קטעים צדו בעיקר את אוזניי ואת לבי: 1. דברי הברכה של ראובן ריבלין. נשיא ישראל דיבר בחום, כדרכו, ובחר להבליט – מכל מה שאפשר להזכיר - עובדה על פעולותיה של ה"קשת" מחוץ לאילון. "קשת אילון", אמר הנשיא (הציטוט אינו מדויק) פועלת גם ביישובים ערביים ותורמת בכך לסיכוי שעוד יישמעו בארץ זמירות פוליטיות וחברתיות טובות יותר; 2. ביצוע יצירות קצרות של פאול בן־חיים, צ'ייקובסקי, מנדלסון ומנחם ויזנברג. יצירות אלה התייצבו כמו אי של "מוזיקה ממש" בתום ים הווירטואוזיות; 3. הופעתה של תזמורת קשתנים מוסקוואית, "מוסקוביה" שמה. כל משתתפיה נמנים עם משתלמי ה"קשת" וניצח עליה הכנר הרוסי אדוארד גראץ', שמלמד באילון בכל קיץ מזה 18 שנה. גראץ', בן 80 פלוס, מוצק, אנרגטי, ניהל את האנסמבל שלו בתנועות ובהבעות פנים שמובילות את המוזיקה (לקט קטעי טנגו דרום־אמריקאיים אמנותיים) וגם מציירות אותה, באיפוק אצילי. הקהל יצא מגדרו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ