חג המוזיקה הישראלית |

כמו הלחנה של טריוויה מגוגל

הערב בחיפה של חג המוזיקה הישראלית התיימר להציע תמונה מוזיקלית עכשווית. אם המוזיקה האקלקטית והראוותנית היא התמונה — זה עצוב

נעם בן זאב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נעם בן זאב

״תמונה נאמנה של ההלחנה המוזיקלית העכשווית בישראל״, או אפילו ״תמונה מדויקת״ — כך (מהזיכרון) הציג המנהל המוזיקלי של פסטיבל ״חג המוזיקה הישראלית״, בעז בן משה, את הקונצרט שחתם את אירועי אתמול בחיפה. בן משה בחר ביצירות של מלחינה ושני מלחינים, שלושתם בעשור הרביעי לחייהם — משמע, צעירים במובן מוזיקלי — ולכן, כביכול, שיקף את ״מה שקורה עכשיו״ בתרבות המוזיקלית הישראלית מבחינת סגנונות הלחנה. אם נכונה הקביעה הזאת, הרי האקלקטיות, ריבוי הסגנונות, הרומנטיקה הבומבסטית, הבדחנות, יחד עם הפשטה מודרניסטית, הן אכן תמונת העולם הקומפוזיטורי כאן. וזה די עצוב.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ