אמיר מנדל

באחד הפרקים של "סיינפלד" עולה שאלה ביחס לדמותו של ניומן: "אולי יש בו יותר ממה שרואים?", ועל כך ממהר סיינפלד לענות: "לא! יש בו פחות!". נזכרתי בדיאלוג הזה כשהאזנתי בקשב רב לקונצ'רטו השני לפסנתר מאת צ'ייקובסקי — יצירה זנוחה ונשכחת, בעיקר בהשוואה לקונצ'רטו הראשון הפופולרי. הוא נוגן, משום מה, בקונצרט פתיחת העונה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. חשבתי, שבכל זאת, יפים ברונפמן, סולן מהמעלה הראשונה, התאמץ וצלח אתגרים טכניים קשים, עיצב בקפידה כל משפט. אולי יש בקונצ'רטו הארוך יותר ממה שחשבתי? לא. יש בו פחות. ברונפמן הוא פסנתרן נפלא. הוא דילג באלגנטיות מעל המשוכות הטכניות, והצליח גם לצקת אמירה שיש בה כיוון ורגש בכל משפט מוזיקלי. אבל כל המשפטים ביחד, מצטרפים ללא כלום. למרות הנגינה היפה של הסולן, והמענה המלוטש של התזמורת, היצירה נשמעה לי חסרת השראה, והחוויה המוזיקלית, דלה מאוד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ