בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך אף אחד לא צעק במהלך המופע: די, הבנו את הפרינציפ?

במרתון "על החלום" שהתקיים באולפן התיבה ביפו שולבו הרצאה, נגינה, סרט ועוד. אך מכל זה נותרה תעלומה: מה הקהל חשב באמת לשמע היצירה "ספוטלייט"

6תגובות
אופיר אילזיצקי )משמאל( עם הגיטריסט אדם שפלן
יעל יוהס

הרעיון נראה מבטיח: התייחסות לתופעת החלום מכיוונים אחדים — פסיכולוגית, קולנועית, ומוזיקלית כמובן. התוצאה במקרה שלי: בסך הכל יצאתי מעוצבן. האירוע נחלק לשני חלקים, שתי פלנטות זרות זו לזו. בפלנטה הראשונה — "גספר של הלילה" מאת ראוול בידיה של עופרה יצחקי. זה היה מצוין. בכלל, לטעמי, צלילי פסנתר באולפן התיבה מתממשים באיכות הכי נעימה שאפשר לדמיין, ברורים מאוד אך נטולי יובש. כשמדובר ביצירה כמו "גספר", שמרכיב צבע הצליל בה חשוב, זה יתרון מכריע. נגינתה של יצחקי נמנעה מהבלטת הצדדים הטכניים (הקשים מאוד) של...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו