חגי חיטרון
חגי חיטרון

דה־פאיה, חינסטרה, מבחר סרסואלות — זה מה שהתרחש הפעם בקונצרט של התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוחה של ג'יזל בן דור. מבחינת התוכן טבעי היה לצפות להתלהבות; מבחינת הביצוע נחתו הפתעות, בדמות שני הזמרים הסולנים: וירג'יניה טולה (ארגנטינה) ואקילס מצ'אדו (ונצואלה).

מצ'אדו הוא הפתעה? כן ובעצם לא. ברגע שקולו בקע אל האולם נזכרתי: אקילס מצ'אדו כבר הפליא מאזינים ישראלים רבים כאשר הופיע עם הפילהרמונית לפני שנה וחצי ב"נשף מסיכות", של ורדי (ביצוע קונצרטי). הטנור שלו חזק ובעל גוון מיוחד, כובש, ממחיש זמרת אופרה בליגה עליונה, עובדה שאוששה בהופעותיו עם מיטב המנצחים של דורנו. לאחר הקונצרט של התזמורת הקאמרית הישראלית עכשיו אמרתי למצ'אדו שהוקסמתי והוא אמר מיד שהוקסם מישראל, עוד בביקור הקודם. איך יכלה התזמורת הקאמרית הישראלית, שאין לה תקציב בסדר הגודל של הפילהרמונית, לזמן אמן כזה? התשובה קשורה מן הסתם גם בהצלחה לגייס נדבנים וגם בקשריה המוזיקליים של ג'יזל בן דור, מנצחת ישראלית ששורשיה דרום אמריקאיים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ