"כוחו של גורל" לא סחפה אותי

בהפקה המועלית באופרה הישראלית מלוהקים זמרים עזי קול. זה לא מספיק

חגי חיטרון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חגי חיטרון

רמת ביצוע תחילה: בבכורה אמש (15.5) ב"כוחו של גורל" הופיעה בתפקיד הראשי הזמרת הישראלית אירה ברטמן (בדמות לאונורה). היא — וגם עמיתיה הגברים בתפקידים הראשיים, גוסטבו פורטה (דון אלווארו, אהובה של לאונורה) וולדימיר סטויאנוב (דון קרלו, אחיה) — מילאה את תפקידה במידה מרשימה של הצלחה — בעיקר מבחינת עוצמת הזמרה. כללית, איש משלושתם לא העפיל (אם בשל קולו הבסיסי ואם בשל דרך הפעלתו) אל רמות שנשמעות לפעמים בביצועים קונצרטיים של אופרות בפילהרמונית (או שנשמעו בעבר באופרה הישראלית כאשר ביקרו בה זמרים מרוסיה). למה לחטוא בהשוואות כאלה? מפני שזו ההשוואה הרלוונטית, לקהל אופרה ישראלי, סטנדרד גבוה שמדי פעם פונקנו בו. ביתר פירוט: למיודענו הטנור פורטה ולסופרן ברטמן היו רגעים טובים מאוד; הבריטון האורח סטויאנוב (הופעה ראשונה בישראל) נשמע חזק בלבד, ממש לא מעניין מבחינת צבע הקול או מבחינת גיוונים בהפעלתו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ