"צאר סלטאן": רימסקי־קורסקוב הרים לעצמו כדורים להנחתה — ולא הנחית

בפתיחת האופרה "צאר סלטאן" מזמרות שתי האחיות הרעות והקשישה המרשעת התומכת בהן. קטע נהדר, כובש מיד. בהתאם, זמרתן של האורחות מרוסיה היתה מעולה, קולות נפלאים, חזקים, חודרים ורכים גם יחד. קטע זה מציב מיד רף גבוה, לאמור — הנה נקבל אופרה ברמה צ'ייקובסקאית. ההבטחה לא מתממשת.

שוב בקשר לביצוע: הזמרה, של הנשים ושל הגברים, צוות בית האופרה המוסקבאי סטניסלבסקי, מתמידה להדהים. התוכן הבוקע מגרונם, ב"אשמת" הקומפוזיטור ניקולאי רימסקי־קורסקוב, מעורר כל הזמן תחושה של "זה מתקרב, זה מגיע", הנה יפרצו אריות או אנסמבלים בעוצמת "שוס" של ממש ויגשימו את הציפיות. זה לא קורה.