"כרמן": מהנה ומבדרת, לא יותר מזה

"כרמן" היא אופרה עתירת ניגודים. דמותו של דון ז'וזה, חייל כפרי וקתולי, מופגשת עם דמותה של כרמן, צוענייה חושנית ששורדת על סקס־אפיל, מתרועעת עם קצינים ועם עבריינים ומחליפה מאהבים במהירות. דון ז'וזה ואהובת נעוריו, מיכאלה, באים מעולם בו כל מגע, בוודאי נשיקה, הם עניין גדול, והחשיפה למיניות של כרמן מותירה את החייל הנאיבי מסוחרר וחסר אונים, נשאב במהירות מחוץ למסגרות של חייו, כשכל קיומו תלוי באהבתה של כרמן. היא מתעייפת מהקושי והתלותיות שלו, ופוגשת את דמותו של הטוריאדור, גיבור עממי נערץ ומצליח. חוסר האונים של דון ז'וזה — שנטש את כל מה שהיה חשוב בחייו למען כרמן ונעזב — נהפך לאלימות, והוא רוצח אותה ליד זירת מלחמת השוורים, רגע לאחר שהקהל מריע לטוריאדור, המאהב החדש.