גלים חזקים סוחפים, פרי רוחה של אלה מילך־שריף
שתי יצירות בבכורה עולמית ושלוש יצירות אחרות, אטרקטיביות לא פחות, בוצעו בקונצרט מרשים של "חג המוזיקה הישראלית"
המלים "בכורה עולמית" מבטאות שני דברים: עובדה; תנופה יחצ"נית שחוקה, אולי פאתטית במקצת. למי מהמאזינים למוזיקה בת זמננו, ישראלית או לא, אכפת באמת אם היצירה מושמעת בבכורה (בכורה כאן, או "בכורה עולמית")? כמה מאזינים עלולים לכעוס על מיחזור, להתמרמר על שמנגנים להם או שרים להם יצירה בת זמננו שכבר שמעו פעם? דעתי היא שאין מה לכעוס על מיחזור אלא בהחלט להיפך, לשמוח. אם יצירה בת זמננו — ישראלית או לא — התקבלה בהתלהבות על ידי המוזיקאים המקצועיים והקהל, כדאי ונכון לבצעה שוב, להשריש אותה, כמו את ברהמס ואת...
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר