שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
קונצרט

מן נהי קולך, מבכי

נעם בן זאב
נעם בן זאב

"ישרא וישמע" — אלה שתי המלים שהוקרנו על מסך לעיני הקהל שתפס את מושביו בקונצרט אנסמבל סולני תל אביב אתמול. החידתיות נכחה בכל עבר: מה זה "ישמע", כולם יודעים, אבל "ישרא"? לאורך היצירה המרכזית בערב זה, ששמה אכן "ישרא וישמע", מאת הסופרת מיריק שניר והמלחין חיים פרמונט, התבהרה הסוגיה: הטקסט שכתבה שניר לפני 16 שנה, עושה שימוש בכפל משמעויות, באליטרציה, בבחינת עומק של העברית על שורשיה ובנייניה.

"ישראל" הוא יעקב (בן יצחק) ששרה עם האל, משמע נאבק; "ישמעאל" מתייחס לאל ששמע לתפילת אברהם ושרה לבן (שנולד מהגר). המאבק והמלחמה מול ההקשבה והחמלה; שני הגויים שצמחו מאב אחד, משתי אימהות, ומלחמת הדורות ביניהם שגבתה "עין תחת עין, בן תחת בן, אם תחת אם". הנחמה "מנעי קולך מבכי" שהתחלפה ב"מן נהי קולך".

סולני תל אביב בקונצרט "ישרא וישמע" צילום: מירי שמיר

אלה החומרים של שניר: טקסט רב־פנים מהמקורות שליבתו זעקה אותנטית של כאב וזעם על המלחמה. בתרבות הישראלית לא כועסים על מלחמות: בוכים על הנופלים, ודאי, מצדיעים להם, מכבדים אותם, מעלים אותם לדרגת קדושים ומייחסים להם גבורה. שניר הולכת לכיוון אחר: מבטאת זעם נורא, צרחה מתוך הלב ואף שנאה אמיתית למלחמה. "הלב כבד מנשוא, הלב אוהב משנוא", היא כותבת. היא מסרבת לשנוא.

חיים פרמונט הלחין את הפואמה הזאת, שכתובה בסגנון פוטוריסטי עם דגש על הגרפיקה של האותיות וגודלן המשתנה ופיזורן במרחב הדף. לאינטרלודים הפסטורליים בטקסט — פרמונט ושניר בני קיבוץ, וזה ניכר בדימויים של שניהם — הוא העניק מלודיה יפה והרמוניה מתוקה. את הקטעים החריפים הוא הלחין ברצ'יטטיבים נזעמים ונמוכים באוניסונו, בזעקות ולחישות של המקהלות, בסטקטו דוהר וברעמי התוף. שני מרכיבי היצירה, הטקסטואלי והמוזיקלי, לוקים אפוא ברגעים רבים בקלישאות; אבל האותנטיות הרגשית, הכעס, הנהייה לנחמה — אלה כובשות את הלב ומגלות יצירה יוצאת דופן בתעוזתה, במוזיקה ובמלים.

אנסמבל סולני ת"א ראוי אפוא למחמאות על הבחירה בחומר הייחודי וגם על העבודה הקשה, יחד עם מקהלות מורן: ההשקעה שניכרה, המסירות של הזמרים והזמרות, והמחשבה — איכויות אלה היוו משקל נגד לביצוע, שהיה די ראשוני: אנסמבל נגנים קטן מדי לרוחב היריעה המוזיקלי, ומקהלות ששרו יפה אך היו נשכרות מתמיכה בוגרת מקצועית.

גם פתיחת הקונצרט, בתיזמור של תלמידי אקדמיה לקטעים מ"תמונות ילדות" של שומאן, לקתה בפער הזה — בין השליחות התרבותית־מוזיקלית־חברתית המרשימה, של המנצח ברק טל והאנסמבל, לבין הבוסר המקצועי של עבודת התיזמור והביצוע.

אנסמבל סולני ת"א, מקהלת מורן ואנסמבל זמרי מורן, ביצירות 
שומאן וחיים פרמונט. מנצח: ברק טל. אודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי, 15.2

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ