רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפסטיבל הקאמרי אילת

שלושת המופלאים

ביום השני בפסטיבל הקאמרי אילת הפגין טריו "ואנדרר" שליטה נדירה בשלוש שלישיות: מהקלילה של היידן עד הקשה והסוחפת של צ'ייקובסקי. ותזמורת הדיסוננסים נהנתה מכל רגע עם מוצרט

תגובות
טריו "ואנדר"
מקסים ריידר


שני קונצרטים שונים מאוד זה מזה נוגנו במרכזו של היום השני בפסטיבל הקאמרי באילת. שונים אך בכל זאת דומים. שונים ברפרטואר, בגישה ובעוצמה הרגשית שהם הפיקו, אך דומים ברמת הביצוע הגבוהה, הדיוק וההבעה. רמת נגינה גבוהה במיוחד חשובה בפסטיבל כזה: מוזיקה קאמרית דורשת הרבה מהנגנים ומהקהל וכשהיא מבוצעת לא טוב, זה עלול להיות נורא. לכן משתדל מייסד הפסטיבל לאוניד רוזנברג לעמוד בציפיות כבר 11 שנים, ואם לשפוט על פי יום זה, הוא די מצליח.

בקונצרט הראשון ניגנה שלישית "ואנדרר" יצירות לטריו פסנתר מאת היידן, שוברט וצ'ייקובסקי. וינסון קוק בפסנתר, רפאל פידו בצ'לו וז'אן־מארק פיליפ־ורז'בדיאן בכינור, מנגנים ברגישות מעוררת הערצה. הם מאזנים את עוצמת הצליל בין כליהם באופן מושלם, בעיקר בעזרת שליטה בדינמיקה. הפסנתר הוא כלי בעל צליל חזק ושתלטני והאיזון בינו לבין כלי הקשת העדינים הכרחי.

היצירות שנוגנו עברו מן הקל, הכמעט קליל, השלישייה בדו מאז'ור מאת היידן, דרך הרומנטי והרציני — הטריו פסנתר אופ' 100 במי במול מאז'ור מאת שוברט — ועד לשיא: השלישייה אופ' 50 מאת צ'ייקובסקי. את היידן הם ניגנו כמעט בלי להתאמץ, במין להטוטנות מרחפת שהפכה את השלישייה ההיידנית הלא־מיוחדת הזו לכיפית ומשחררת, מין פרלוד לא מחייב.

השלישייה של שוברט היא עולם אחר, ורמת הנגינה הנדרשת כאן היא אחרת. זה התבטא כבר בדקות הפתיחה: אם קודם נראה שחברי ואנדרר מלטפים בעדינות את כליהם, כאן הם התאמצו הרבה יותר והפגינו נגינה רצינית יותר ובעלת משקל סגולי רב יותר. נכון, זה קשור לאופי היצירה, ושוברט לא כתב כמו היידן, אך ראוי לציין את היכולת של שלושת המופלאים לשנות אופי וגישה במהירות כזו ובאופן כל כך מושלם.

אחרי הפסקה קצרה חזרו קוק, פידו וורז'בדיאן לנגן את היצירה התובענית והקשה מכולן. השלישייה של צ'ייקובסקי היא לא רק יצירה מרגשת עד דמעות, היא גם קשה לביצוע באופן מיוחד. הבחירה לנגן אותה באותו קונצרט עם השלישייה של שוברט מראה לא רק על אומץ, אלא גם על יכולת גבוהה. שלושת החברים ניגנו נפלא, כשהפסנתרן, שתפקידו הוא הקשה מכולם, בלט במיוחד.

הפרק השני, פרק הווריאציות הארוך והאפי, הותיר אותי המום, עם מעברים כל כך משכנעים בין מצבי הרוח השונים, בעיקר בווריאציה הפוגלית והמעבר ממנה לזאת העדינה שבאה אחריה. גם הסיום היה סוחף ולרגעים נדמה היה שהקירות רועדים כמעט. בתור הדרן, כן לא היתה להם ברירה לאור מחיאות הכפיים הסוערות, הם פינקו אותנו בנוקטורן מס'2 מאת ארנסט בלוך, אותו הם הקדישו "כמסר של אהבה לישראל". זהו להם ביקור שני בפסטיבל באילת, ומי ייתן ויהיו עוד.

הכנר דוד גרימאל ותזמורת הדיסוננסים
מקסים ריידר

בהמשך הערב עלתה על במת אולם הכחול הגדול שבמלון דן, תזמורת הדיסוננסים עם מקימה ומנהיגה, הכנר דוד גרימאל. שלושת הקונצ'רטים לכינור של מוצרט, השלישי, הרביעי והחמישי, הם יצירות נחמדות, אם כי לא מדובר בפסגת הכתיבה שלו. סגנון גאלאנטי, די חוזר על עצמו ובסופו של דבר קצת מונוטוני מבחינת המהלכים ההרמונים והעומק הרגשי. אך כשמנגנת אותם תזמורת שכולה קורנת מאושר, שחבריה מנגנים ללא מנצח, שנדמה כי הם נהנים מכל רגע — זה נשמע אחרת.

22 הנגנים יושבים בצורת ח' על הבמה ובמרכז עומד גרימאל עם כינורו ומנגן בהנאה כמעט ילדותית, מתענג על כל פראזה ומחייך בהפגנתיות בקטעי הטוטי של התזמורת. החיוך של גרימאל — כנר גדול — הוא גם של גאווה. ברגעי הטוטי התזמורת מזכירה לנו איך המוזיקה הזו אמורה להישמע, ככה בדיוק, אוורירית אך מלאה בבשר, אוסף של אינדיבידואלים שרוצים לנגן יחד בהיררכיה שווה כשכל אחד הוא בעצם המנצח של חברו. הם מסתכלים זה על זה, מהנהנים בראשם ומעבירים מסרים בעזרת תנועות הגוף וכך שומרים על דיוק מפעים.

הפסטיבל הקאמרי אילת, יום חמישי, 4.2. טריו "ואנדרר" באולם תרשיש, מלון דן. תזמורת הדיסוננסים באולם הכחול, מלון דן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות