בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"נבוקו" בפארק הירקון: פשוט, יעיל, מצוין

בהשוואה המתבקשת בין "נבוקו" למרגלות מצדה ב–2010, ל"נבוקו" בפארק הירקון אמש, תל אביב ניצחה

19תגובות
"נבוקו" בפארק הירקון
תומר אפלבאום

יותר מרבבה צפו באופרה "נבוקו" של ורדי למרגלות מצדה ב-2010, סך הכל בחמש הצגות ובחזרות הכלליות, רובם בתשלום. נוכחות צופים בסדר גודל דומה, או אולי אפילו גדול יותר במידה ניכרת,  היתה אמש ב"נבוקו" בפארק הירקון -  בחינם. ההפקה ההיא היתה יקרה מאוד (לפי דיווח, 30 מיליון שקל), ראוותנית מאוד, כללה סוסים. ההפקה עכשיו היתה ראוותנית מאופקת, משדרת גודל - במידה. איכות סאונד: ההפקה התל אביבית מנצחת בגדול.  מדד תוצאה/עלות: ההפקה העכשווית מנצחת עוד יותר בגדול.   

עוד השוואה, ובהיבט צדדי: אז, לקראת "נבוקו" במצדה, צוטט ראש עיריית תל אביב רון חולדאי כמבשר אירוע "תחת שמיכת כוכבים" שבו "ההיסטוריה תקום בבת אחת לחיים". אמש, בהנחיית מופע "נבוקו" בתל אביב (ראש העירייה מנחה אירועי אופרה תל אביביים אלה כל קיץ), תחת שמיים צלולים פחות, חולדאי היה מבודח, שוקד לבדח (לפעמים לא בהצלחה), סרקסטי במופגן כלפי העלילה של "נבוקו". בסיום דבריו גם בישר: "אגלה לכם סוד, אני אהיה כאן גם בשנה הבאה".

שירות השבויים - נבוקו - דלג

בימוי ותפאורה: פשוטים, יעילים, מרשימים במידה, חפים ממאמץ מיותר להכניס תוכן ו"משמעות" לסיפור צולע למדי על גלות בית ראשון, קנאה בין אחיות, תאוות שלטון רצחנית, מסע חניכה תיאולוגי שמסתיים בהכרה בגדולתו של יהוה, ועוד.

אינסיג סים הקוריאני בתפקיד זכריה (מימין) ואירה ברטמן כאביגייל (משמאל
תומר אפלבאום

דאגה למאמינים יהודים: היתה ועוד איך. בסיום האופרה זימרו (לרגע בעברית, במקום איטלקית) "אימנסו אלוקיי" ("אלוהים שלי הגדול") ולא חלילה "אלוהיי" בעברית, או "יהוה" (כך במקור באיטלקית). התפלאתי, יודע דבר הסביר לי שדניאל אורן הוא שהשריש זאת בהפקות "נבוקו" באופרה הישראלית.

יונוץ פאסקו כנבוכדנצאר (משמאל) ואינסיג סאם כזכריה (מימין)
תומר אפלבאום

רמת הזמרה: מספקת. אירה ברטמן ("אביגיל") ברמתה הגבוהה הרגילה. יונוץ פאסקו ("נבוקו", כלומר נבודנאצר), ברמתו התקינה הרגילה, הידועה היטב לקהל האופרה הישראלית. באוזניי, הזמר היחיד שהצית התפעלות של ממש, קול אופראי גדול באמת, היה הבס של הקוריאני אינסיג סים ("זכריה"). ניצוח: נשמע לי כמתחשב בנסיבות של קונצרט מוגבר, לא מחפש דקויות.

מקהלת העבדים
תומר אפלבאום

"מקהלת העבדים": לא לראשונה בהפקות "נבוקו" כאן, שיחק אותה המנצח כנענה ספונטנית, תוך קריצונת, לבקשת הקהל לחזור על הקטע הנפלא. בפעם השנייה שרו בהעמדה שונה של המקהלה. הזמרה היתה טובה, ברורה.

המנצח ישי שטקלר
תומר אפלבאום

התרגום הצמוד, מעשה ישראל אובל: קולח ולעניין. עם זאת, ב"מקהלת העבדים" הנ"ל ("עופי מחשבה") הייתי שמח אילו שובץ התרגום הישן של אהרן אשמן, ששימש בשעתו בנוסח העברי המלא שהושר באופרה הישראלית הישנה ברחוב אלנבי פינת הטיילת, ב–1958 : "עופי עופי כְּנף מחשֶבֶת / אלֵי אֶרֶץ לא נושֶבֶת... מה שלום הירדן שאלי נא / ושרידי מגדלים ברכי נא".

אירה ברטמן בהכנות אחרונות. רמת זמרה גבוהה
תומר אפלבאום

האופרה הישראלית ב"נבוקו" של ורדי בפארק הירקון בתל אביב. במאי: גדי שכטר. מנצח: ישי שטקלר. סאונד: יובל זילברשטיין. תזמורת: הסימפונית ראשון לציון. תפאורה: יניב מנור. מנצח המקהלה: איתן שמייסר. 9.8.2018



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו