בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צלו של סשה ארגוב

זה מסוכן, להציב את "היכל ועיר נדמו פתע" בתום קונצרט של "לִיד ישראלי משנות ה-70 ואילך". "שיר ערש" האפיל כמעט על כל מה ששמענו קודם

תגובות

בקונצרט ב"חג המוזיקה הישראלית" עם האמניות קלייר מגנאג'י, סופרן, ואירנה פרידלנד, פסנתר, כיכבו שירים אמנותיים מאת מלחינים ישראלים: נעם שריף, ארי בן־שבתאי, רון וידברג, נעה בלאס, סירין אליאס, וגם מאת פנינה גרוברמן (שם בדוי של מלחין צעיר). תוספת תמוהה בטבורה של התוכנית, אולי לשם שבירת הרצף הווקאלי: יצירה קצרה לפסנתר מאת נעמה תמיר־קפלן. הסיום: "שיר ערש" של סשה ארגוב.

קלייר מגנאג'י והפסנתרנית אירנה פרידלנד (מוסתרת). קול זה לא הכל

מעטות מאוד הן הזמרות, אפילו מצטיינות אופרה, שיכולות "להחזיק" תוכנית של שירים אמנותיים (לידֶר) — קול ופסנתר. קלייר מגנאג'י יכולה, בכוח קולה הערב העשיר, בכוח הרב־גוניות הסגנונית שלה, עם הסיוע החשוב מצד הפסנתרנות האנינה של אירנה פרידלנד. כצפוי, שמעתי תלונות על דיקציה לא מספיק ברורה של הזמרת, מאזינים אמרו לאחר הקונצרט שכאשר לא הסתבלו בטקסט המודפס לא הצליחו לזהות, רוב הזמן, מהן המלים המזומרות. תשובתי: ככה זה בזמרה כמעט תמיד, אפילו זמרה בלשוננו. אדרבה, שיראו לי מי היא הזמרת (הקלאסית) הישראלית האחרת שאצלה כן אפשר לזהות מלים.

התוכנית יצאה לדרך בצעד מבטיח, זמרת א־קאפלה, הפיוט "שירת הים" ממסורת יהודי ליבורנו. מגנאג'י סיפרה שדודתה מצד אביה היא שהכירה לה את השיר המקסים הזה. ההמשך, כמניין שירים מאת שישה מלחינים, תפס את האוזן פחות ומסיבה פשוטה לגמרי (שבעצם אינה אלא חזרה על "תפס פחות"): לחנים לא הכי מוצלחים, חיסרון שטיפול קומפוזיטורי מתוחכם לא כל כך יכול לפצות עליו. הצבת "שיר ערש" של סשה ארגוב, בסיום, לחן נפלא, חידדה את העובדה הזאת.

מקובל שבעשרות היצירות שנשמעות בקונצרטים של "חג המוזיקה הישראלית" רק יצירות בודדות הן בעלות טעם ישראלי. החג — משעמם כבר להזכיר זאת — הוא בעצם "חג המלחינים הישראלים". ובכל זאת: האם מוצדק לכלול בקונצרט שכותרתו "ספר השירים הישראלי" הלחנות של שירים בגרמנית ובאנגלית, ובלי תרגום?

רגעים מוצלחים יחסית: הלחנות נחמדות של נעה בלאס (שירי אמילי דיקינסון, באנגלית), ו"שירים שאני אוהבת" מאת מלחין צעיר (לפי שמועה/השערה: יונתן קרת) שבחר להופיע (מלים ולחן) כ"פנינה גרוברמן". הנה קטע מתוך שירו "אנטישמים במלון (וינה)" שבו הדוברת, ישראלית אלא מה, מספרת על דו־שיח נרגז עם מנהל מלון: "אמרתי 'רגע סטופ', זה נראה לך סביר? לישון בכוך כזה מסריח, לא מְצפָּה גם מחזיר, אז תשנה גישה, ותמצא לי פתרון, ופתאום אני קולטת שהוא ככה פוזל לי לדרכון".

הערה בקשר לדברי ההנחיה והקישור: לפסנתרנית אירנה פרידלנד יש יכולת לדבר אל הקהל בצורה כובשת לב ומעניינת והומוריסטית במידה. הפעם היא קצת הגזימה — בכמות ובהומור.

חג המוזיקה הישראלית, "ספר השירים הישראלי — חלק א'". מוזיאון תל אביב, 14.9



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו