ברק ויופי נדיר. הפילהרמונית עם מהטה הפגינה כושר מעולה

ביצוע נפלא ל"תהילים" של פאול בן חיים, נגינה זוהרת של הכנר לאונידס קבקוס בקונצ'רטו של אריך קורנגולד וביצוע סוחף של התשיעית של שוברט. הפילהרמונית, בתהליך הפרידה הארוך מזובין מהטה, שוב הפתיעה

אמיר מנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מהטה (מימין) והכנר לאונידס קבקוס אתמול בקונצרט הפילהרמונית. רבדים מהורהרים וסוערים
מהטה (מימין) והכנר לאונידס קבקוס אתמול בקונצרט הפילהרמונית. רבדים מהורהרים וסועריםצילום: מירי שמיר

התזמורת הפילהרמונית הישראלית הגיעה לפתיחה העונה ה–84 בכושר מעולה. אף שהתרגלנו לאיכותה המצוינת, בעיקר בשנים האחרונות, הופתעתי שוב, לשמחתי, מנגינה שהיו בה ברק, עומק ויופי נדיר. על דוכן המנצחים היה זובין מהטה, בסדרת קונצרטים שמציינים יובל לכהונתו בתזמורת, ואת תהליך הפרידה הממושך שלו ממנה. תהליך זה הניב כמה וכמה קונצרטים מרשימים. בקונצרט של אמש, נהניתי במיוחד מהיצירה המוכרת ביותר, הסימפוניה התשיעית, "הגדולה", של שוברט, בביצוע מרתק וסוחף.

הסימפוניה נוגנה בחלקו השני של הקונצרט, והציפיות שלי היו מעורפלות, היות ששמעתי ביצועים רבים בתזמורות קטנות־יחסית, או תזמורות של כלי תקופה, שמאפשרות שקיפות רבה והבלטה של ההרמוניה. לתזמורת סימפונית גדולה קשה יותר להשיג צלילות ברמה כזו. מיד עם תחילת הנגינה התברר שמהטה והפילהרמונית מצליחים להעביר עושר של פרטים וניואנסים, וגם לנצל את עוצמתו של הגוף הסימפוני הגדול להשגת אפקט דרמטי ומרגש. סידור התזמורת ביצירה זו, כשכלי הנשיפה מעץ יושבים בחלק הקדמי, יצר איזון מצוין ותרם הרבה לבהירות המבנה. הנשפנים שהוצבו בחזית, עמדו באתגר בכבוד, ונגינתם היתה, לאוזניי, מצוינת.

לא רק בסימפוניה של שברט, אגב. הקונצרט נפתח בקטע "תהילים", שהוא הפרק השני מתוך הסימפוניה הראשונה של פאול בן חיים. יש בו רגעים שקטים לקרן, חליל וקלרינט, שנוגנו נפלא. בפרק הפשוט והסימפטי הזה בלטה גם העדינות היפה של כלי הקשת. ההחלטה לנגן את "תהילים" מזכירה את קיומו של פאול בן חיים, מלחין שנשכח קצת, אבל לא לגמרי עושה איתו צדק. מחוץ להקשר של הסימפוניה הראשונה במלואה, בולטים בעיקר המלודיה הנאה, העיטור המזרחי הקליל, ההרמוניה האלגנטית שנעה אי שם בין השפעות הרומנטיקה המאוחרת להדים של דביוסי. היה מעניין יותר, לדעתי, לשלב באחד הקונצרטים את הסימפוניה במלואה, כפי שנעשה בקיץ האחרון דווקא בפרומס, בלונדון, על ידי התזמורת הפילהרמונית של ה־BBC בניצוח עומר מאיר ולבר.

אחרי הפרק של בן חיים נוגן הקונצ'רטו כינור ברה מז'ור של אריך קורנגולד (1897–1957). קורנגולד, יליד צ'כיה, היה "ילד פלא" ומלחין קלאסי מצליח בארץ הולדתו, ומ–1934 התחיל לעבוד לפרנסתו גם כמלחין של מוזיקה לסרטים בהוליווד ולחלק את זמנו בין ארצות הברית לאירופה, בין מוזיקה אמנותית לפסקול קולנועי. ב–1938 השתקע עם משפחתו בארצות הברית, ויש להניח שכך הציל את חייהם. עבודתו התמקדה משלב זה בקולנוע, והמוניטין שלו כמלחין "קלאסי" נשכחו, כמו גם רוב היצירות שחיבר לפני ההגירה לארצות הברית.

בניסיון — שהצליח — לשמר חלקה קטנה בהיסטוריה, הוא חיבר ב–1945 את הקונצ'רטו לכינור, שהוא יצירה "קלאסית" המבוססת על מלודיות מתך סרטים להם חיבר את המוזיקה. זה קונצ'רטו נאה, עם פרק ראשון לירי, שני מסתורי ושלישי קופצני ומעט פרוע. הוא עלול להישמע קל משקל או רגשני — אבל נגינתו הנפלאה של לאונידס קבקוס חשפה ביצירה רבדים עמוקים יותר, מהורהרים, מתגעגעים, סוערים.

גם כאן, הפילהרמונית בהובלתו של מהטה היתה שותפה נהדרת לצליל הזוהר ולפיסוק המעניין של הכנר.

התזמורת הפילהרמונית הישראלית. העונה ה-84. קונצרט למנויים מס' 1. בן חיים: תהילים. קורנגולד: קונצ'רטו לכינור. שוברט: סימפוניה מס' 9. מנצח: זובין מהטה. סולן בכינור: לאונידס קבקוס. חמישי, 3 באוקטובר.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ