מוצרט עם קאמרטה: עוצמה רכה, מרטיטת לב

תזמורת קאמרטה עם זמרים אורחים פתחה את העונה ברקוויאם הנשגב של מוצרט. ביצוע מאופק וחושני שבו גם כלי הנגינה זימרו

חגי חיטרון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משמאל לימין בחזית: הזמרות דניאלה סקורקה וניצן אלון, המנצח אבנר בירון, הזמרים דניאל יוהנסן ופליקס קמפ. מאחור: המקהלה מליטא "יאונה מוזיקה"
חגי חיטרון

לאיזה הישג אפשר לצפות מביצוע אחת היצירות הכי מרכזיות והכי מיתולוגיות ברפרטואר, יצירה הידועה לאוהביו ולמעריציו של מוצרט מביצועי מופת מוקלטים בכיכובם של זמרי צמרת? ציפייה אפשרית אחת היא לחידושי פרשנות, להולכה מפתיעה של היצירה. ציפייה בהיבט אחר היא לצליל עוטף גדול ומענג של ביצוע חי, שיתעלה על מה שאפשר לשמוע בבית גם בציוד משובח.

בקונצרט פתיחת העונה של תזמורת קאמרטה מימש המנצח אבנר בירון במידה נפלאה את הציפייה בהיבט השני, החושני. המקהלה האורחת מליטא, "יאונה מוזיקה" שמה (למיטב בירוריי, "יאונה" פירושה "צעירה", "חדשה"), הזמרים הסולנים והתזמורת הרעיפו עלינו את הרקוויאם האלמותי בסאונד שאפשר לאפיינו כעוצמה בדרכי נועם. לא חוזק בדציבלים אלא במעלות העידון.

היתה בביצוע תחושת גודל, בלי חריגות מצליל יפה (מתאים לומר "מפנק"), בלי אף שנייה של צווחנות (התפתות שמנצחים לא מעטים נכנעים לה בקונצרטים חיים, ביודעם שרבים בקהל יאכלו את הצווחנות בברכה ויתרשמו מה"אנרגטיות"). הכלים זימרו, לרבות כלי המתכת. אפילו התוף נשמע מרוסן.

בירון לא הציג דרכים חדשות בהולכת היצירה, אלא הגיש אותה "כמו שהיא", בקדרותה המרוממת, תוך הקפדה על בהירות. בשבילי זה היה מספיק בהחלט — לרבות בקטעים ובמעברים שבהם הציפייה לניגודים דינמיים בולטים היא טבעית. הדרמה התייצבה על הבמה חרף המתינות בנקיטת ניגודים (והרי מוצרט, גם ביצירות הכי סוערות, נשאר אלגנטי, קלאסי, לא פאתטי).

לכל זאת סייעו הנגנים, והמקהלה מליטא, והזמרים הסולנים. הסופרן דניאלה סקורקה, כצפוי, וכמוה המצו־סופרן (מצוינת, אך מאופקת מדי) ניצן אלון, והטנור האוסטרי דניאל יוהנסן עם ההבעה המיוחדת לו, והבריטון הבריטי פליקס קמפ (שמן הסתם נשמע באוזני רבים כחסר כובד ו"מתכתיות").

אבל הנ"ל הוא לא הכל. הקונצרט כולל גם ביצוע טוב מאוד (בעיקר פרקי המקהלה) למיסה קצרה "לותראנית" של באך (סול מינור, רי"ב 235), ויצירה חדשה, פשוטה ולפעמים נוגעת, שחיבר יוסף ברדנשווילי לזכרו של מנכ"ל התזמורת בנצי שירה.

לאחר ביקור חוזר

ב–3 בנובמבר נכחתי בקונצרט שבו בוצעה תוכנית זו שוב. ההתרשמות הפעם: ההבחנה שכתבתי עליה לאחר ההאזנה הקודמת — הישג באיכות הסאונד לעומת רמת ההובלה המוזיקלית — נמוגה אצלי כעשן. סיכום חדש של החוויה: מדובר בביצוע נפלא של הרקוויאם, הישג גדול של המנצח אבנר בירון, בעזרת מקהלה מעולה, זמרים סולנים טובים מאוד ותזמורת טובה מאוד.

תזמורת קאמרטה, פתיחת העונה ה–36,עם מקהלה ועם זמרים סולנים, בניצוחו של מייסד התזמורת ומנהלה המוזיקלי אבנר בירון. מוזיאון תל אביב, 1.11.2019

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ