האנסמבלים ששומרים על המוסיקה הקלאסית בלי להתחנף לקהל

במקום טריקים וגימיקים, אולי רפרטואר מעניין, מסירות לביצוע ואתגר אינטלקטואלי יכולים להשיב אנשים לאולם הקונצרטים? שלושה אנסמבלים ישראליים מדגימים

נעם בן זאב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נעם בן זאב

איך מרעננים את מוסד הקונצרט הקלאסי, העבש־כביכול? כל הזמן מדברים על כך: איך להביא יותר קהל, למשוך יותר צעירים, לחבב את המוזיקה הקלאסית על ההמונים, שמא תגווע ותמות. מסכי וידיאו שמראים את פניו של המנצח וקלוז־אפ של הסולנים נוסו — והורדו מהבמה במהירות רבה למדי. מדי פעם מצרפים וידיאו־ארט ברקע, בתקווה שהמסך יקל קצת על ההקשבה, או שמשחקים עם התאורה שתהיה מעניינת יותר. האינטראקטיביות כאידיאל באה לביטוי בשיחות עם הקהל והסברים — שיטה ידועה, שמידרדרת לא פעם לבדחנות ופטפוט; ויש גם פטנטים כמו לתת לקהל את זכות הבחירה ברפרטואר שינוגן, לפי הגרלה.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ