נעם בן זאב

בקורס למוזיקה עכשווית באקדמיה לפני כמה שנים הזכיר מישהו את היצירה ''33'4 של ג'ון קייג', יצירה לפסנתר סולו בשלושה פרקים, שבמהלכה, לאורך ארבע דקות ושלושים ושלוש שניות, כשמה, לא מנוגן אפילו צליל אחד. זו שרלטנות, כל אחד יכול לכתוב זאת, אמר סטודנט אחד; זו היצירה האולטימטיבית, גאונית פשוט, התנגדה סטודנטית; סתם פרובוקציה, רטן אחר. "רגע, רגע", היסה את החבורה המתלהטת המרצה, פרופסור למוזיקה ומלחין שעבד בעבר עם ג'ון קייג' עצמו, "ממתי מדברים כאן על יצירות לא מוכרות? אני מוכן לדון ב—"33'4 רק אחרי שנקשיב לה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ