נעם בן-זאב

לפני כשבועיים צוטט מאמן קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב, דיוויד בלאט, כאומר משהו מאוד מוזר. זה היה לאחר שבמשחק של קבוצתו נגד צסק״א מוסקבה, כשנדמה היה שהכול אבוד, הקבוצה נלחמה, צימצמה את הפער, ובשניות האחרונות הצליחה להשוות ואף לנצח בנקודה: ״לא התייאשנו, לא שמעתי שום גברת שמנה שרה״, צוטט בלאט.

״גברת שמנה״? שרה? מי היא, ומה היא אמורה לשיר? ואיך זה קשור למשחק כדורסל? מי שמכיר את התרבות הפופולרית האמריקאית ודאי לא הרים גבה לשמע הביטוי שבו השתמש בלאט. ״זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה״, נאמר בארצות הברית, בדרך כלל בהקשר של תחרויות ספורט ומשחקים שבהם כידוע התוצאה עלולה להשתנות ברגע האחרון. ועדיין, למרות ההסבר, נשמע הביטוי סתום. בדיקה במילון מגלה שמקורו באופרה כלשהי שכולם היו כבר חסרי סבלנות כלפיה והתפללו שתיגמר, אבל נאלצו לחכות עד אריה גדולה של הסופרן — שרק אחריה האופרה נגמרת. בסדר, עכשיו העניין מובן; אבל למה הסופרן חייבת להיות ״שמנה״? כי מסיבה לא לגמרי ברורה, כך התקבע הדימוי של זמרות אופרה: נשים גדולות בעלות משקל עודף.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ