מחיר הזעזוע: חוזקה וחולשתה של האופרה "שתיקתו של ברוך"

אלה מילך־שריף יצרה עולם שלם ומכאיב באופרה האוטוביוגרפית "שתיקתו של ברוך", שאף מבוצעת בעוצמה משכנעת. אבל הטחת זוועות השואה בפנים מקשה על הצופה-המאזין. וגם: המטעמים המוזיקליים של פסטיבל אבו גוש

נעם בן זאב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נעם בן זאב

אחד משיאיו של פסטיבל ״חג המוזיקה הישראלית״ בשבוע שעבר — ארבעה ימים של 15 קונצרטים ואירועים בשלוש ערים בישראל וכולו מוקדש ליצירה המקומית — היה בקונצרט שמילא את אולם אסיא במוזיאון תל אביב מפה לפה: האופרה ״שתיקתו של ברוך״, מאת המלחינה אלה מילך־שריף. היצירה היא אופרה אוטוביוגרפית שנושאה הוא הטראומות בעקבות השואה. גיבורתה, צעירה בה מתמזגות המלחינה ואחותה, נזכרת לאורך היצירה כבחלום בלהה בתמונות מילדותה, תמונות משפחתיות קשות של התעללות ושתיקה, ובהדרגה מבינה את הסיבות לאלימות של הוריה ניצולי השואה — זאת בעקבות קריאת זיכרונותיו של אביה, המגוללים את הזוועות המחרידות ביותר שאדם יכול לחוות.

תגיות:

תגובות