שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אחרי חצי מאה עם זובין מהטה, הגיע הזמן שהפילהרמונית תחשוב על שינוי

הוא בן גילה של התזמורת, הוא כל מה שהיא צריכה כדי למשוך קהל ולשמור על המוניטין בעולם, ושכרו זעום בהשוואה למנצחים בליגה שלו. מהטה הוא הדבר הטוב שקרה לפילהרמונית. אבל האם הוא גם הדבר הרע שקרה לה?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

מי היוצאת דופן מבין התזמורות הבאות: הפילהרמונית של ברלין, הפילהרמונית של ניו יורק, הסימפונית הלונדונית או הפילהרמונית הישראלית? בוודאי ניחשתם נכון, אכן הפילהרמונית הישראלית — אבל לא בגלל מה שחשבתם. הסיבה: החל מהשבוע שעבר, התזמורת הניו יורקית מצטרפת לחברותיה מלונדון וברלין בחיפושים קדחתניים אחר מנהל מוזיקלי חדש, כי אלן גילברט, המכהן עתה במשרה, הודיע עתה שיירד מבימת הניצוח ב–2017 — בתום שמונה עונות. תקופה נכבדה לכל הדעות. ולרי גרגייב ישלים גם הוא שמונה עונות כמנצח הראשי בלונדון עם ירידתו בסוף שנה זו; וסיימון ראטל — הוא כבר כמעט סבא לעומתם: כשיפנה את מקומו בברלין יהיה זה אחרי לא פחות מ–16 שנה בראש התזמורת המהוללת בעולם. נצח כמעט.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ