בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גילוי מרעיש | חרדת העיר הגדולה

צו איסור הפירסום שהטילו על עצמם חברי "צנזורה" בוטל. אחרי כמעט עשר שנות פעילות יוצא סוף סוף אלבום הבכורה של הלהקה הבאר-שבעית

תגובות

סוף סוף האלבום של להקת "צנזורה" מוכן, לאחר כמעט עשר שנים של עבודה אינטנסיבית, חזרות שחוזרות על עצמן, ערימה של מיתרים קרועים ושירים שאיבדו את הרלוונטיות שלהם. "ככל שהשנים עברו נהיינו יותר כבדים", מעיד המתופף דני שפירא. הוא מתכוון לסגנון המוסיקלי, אבל זה נכון גם לגבי הלך הרוח של הלהקה.

ראיתי אותם על הבמה לראשונה ב-2002, אז הם נקראו "משוחרא" ונשמעו כמו הגרסה ההיפראקטיבית ללהקת "היהודים", בהגשה מקומית. השם הבעייתי ההוא נועד לעקוץ איזה להקת פאנק דרומית שזכתה להד מסוים בשם "מצ'ומרה", שבשלב הראשון כלל לא נעלבה, ובשלב השני התפרקה ונשכחה. בעקבות כך, להקת המחווה הצעירה נאלצה להחליף את שמה, להחליט על סגנון ייחודי, ולהתחייב להתקיים מחוץ לגבולות הפרודיה.

המחויבות הזאת ניכרת. הלהקה שימרה את ההרכב המקורי שלה - שלושה נגנים וסולנית - מהיום הראשון. הם מתאמנים באותו חדר חזרות ומופיעים יחד על אותן הבמות במעט המועדונים והפסטיבלים שיש בנגב. "יש לנו עיקרון בסיסי; אם אחד עוזב, אין יותר להקה. נראה שאנחנו ממשיכים כי לאף אחד לא נעים לפרק לשאר את החלום", מסבירה קארין צרפתי, הזמרת עם השיער המתולתל באדום-שחור-לבן. "אני חושב לעצמי למה לעזוב ולזרוק לפח את השנים הכי יפות של חיי?" אומר הבסיסט אלכס מירקין. ושלומי גולדשטיין, הגיטריסט הממושקף, מוסיף בחיוך שהוא "כבר מנסה שנים לעזוב את הלהקה".

צרפתי מסבירה שהלהקה היא הדבר הכי יציב בחייה. "מעולם לא הפסדתי חזרה, למעט הפעמים שבהן לא התעוררתי", היא אומרת. "הלהקה היא קודש קודשים בעבורי, היא נמצאת במקום הראשון בסדר העדיפויות. בניגוד לעבודה וללימודים שתמיד קירטעו".

חברי "צנזורה" נכנסים ויוצאים מאולפני הקלטות כבר שנים, ופעמים רבות התכוונו להוציא את החומרים שלהם לאוויר, אך האלבום תמיד נתקע בשלב עיצוב העטיפה. "אנחנו חלשים בגרפיקה", הם מתרצים.

חבל, כי הם פיספסו את התקופה שבה אנשים נהגו לקנות דיסקים. לא כל להקה צריכה אלבום, בטח לא בימינו, אבל עבור "צנזורה", חוסר היכולת להציג חומרים מוקלטים ראויים היה מכשול רציני בדרך לצאת מגבולות עירם.

אך בסופו של דבר כוח הרצון והבשלות גברו על חרדת הביצוע והפרפקציוניזם. באוקטובר האחרון החליטה הרביעייה להיכנס לאולפני קקטוס, ולא לצאת עד שיעלה עשן לבן או לפחות יופק אלבום בכורה. זה לקח להם בסך הכל שלושה ימים, בליווי צמוד של נדב אזולאי הבאר-שבעי, שהפיק את היצירה עם גיל נמט.

כמה עונות לאחר מכן, השבוע, הסתיים גם שלב העיצוב הגרפי. חברי הלהקה מרוצים. הם נלהבים. לאלבום נבחר השם "ערב משככי כאבים ולום". "החלטנו להנציח רגע שלנו באמצעות האלבום", מסביר מירקין. "נקודה אחת מבין אלפים. שלושה ימים של הקלטות תועדו, אחרי כמעט עשר שנים של עבודה. זו בעצם חוויה מאוד אישית, אבל אנחנו מקווים לחלוק אותה עם כמה שיותר אנשים".

"צנזורה", נכון לעכשיו, היא הלהקה הבאר-שבעית ביותר בבאר שבע. היא קבועה בפסטיבל סמילנסקי (שנערך בעיר העתיקה כמה פעמים בשנה), ודואגת לא להתרחק יותר מדי מווסרמיל (איצטדיון הפועל באר שבע). "יש דיסוננס משמעותי בין התחושה שיש לנו בבית, שם אנחנו להקה עם קהל מעריצים גדול, לבין ההרגשה שלנו בתל אביב, בה אנחנו טיפה אחת בתוך ים של להקות", אומר שפירא. קארין מודה שהלהקה פחדה כל השנים האלה מתגובת הקהל מחוץ למגרש הביתי. "תל אביב מפחידה", היא אומרת.

כעת הם לומדים להתבגר ולהתגבר. רגע אחד יוצא להם אלבום, ובסוף השבוע האחרון הם אפילו הגיעו לתל אביב. המטרה הרשמית היתה חזרה עם סולן "שייגעצ", יובל מנדלסון, לקראת הופעה משותפת מחר בפסטיבל סמילנסקי (למחרת תופיע הלהקה במועדון הביט בחיפה). מצחיק שארבעה חברי להקה ותיקים ומנוסים נסעו עד לחדר חזרות בדרום תל אביב רק כדי לנגן עם מוסיקאי צעיר אחד. אך בעבורם זו חוויה: "בבניין הזה יש יותר חדרי חזרות מבכל הנגב", מבחין מירקין.

אתם מתכוונים בעתיד לעבור לתל אביב?

"לא", פוסקים שפירא וצרפתי. הם הולכים לכיוון המעלית, ומשם למכונית הקטנה שתסיע אותם הביתה. ואז מירקין יוצא מחדר החזרות עם ציוד. הוא חושב רגע ועונה: "אולי מתישהו. יש סיכוי. לא יודע אם לתל אביב... אבל, רוב הסיכויים שלפחות אני אתמרכז. רבאק, תל אביב - באר שבע. מרחק שעה בול. מה העניין?"



חברי ''צנזורה'': אלכס מירקין, קארין צרפתי, דני שפירא ושלומי גולדשטיין. הרצון והבשלות גברו על הפרפקציוניזם
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו