שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אורי זר אביב
אורי זר אביב

"להקת רוקנרול מהיר שמושפע מסרטים אמריקאיים ישנים, כסף גדול וגיטרות פנדר" ­ כך בוחרים חברי להקת "The Wake Up Suzzys" לתאר את עצמם. "באנגלית זה נשמע יותר טוב", אומר יותם שלזינגר, זמר וגיטריסט בלהקה. "ישבנו באולפן והתמרמרנו על שאנחנו חייבים לחבר איזשהו מסמך שיתאר אותנו", הוא מוסיף. שלושת חברי הלהקה הנוספים מסכימים אתו שהמלים "כיף כיף כיף" היו יכולות לתאר אותם אולי אפילו במדויק יותר.

"The Wake Up Suzzys" הוקמה לפני פחות משנה על ידי שלזינגר, בן 30, ושניים מחבריו ללהקה קודמת, "Buffalos": הבסיסט דן קרפמן והמתופף רן יעקובוביץ' (שמנגנים גם עם דניאלה ספקטור, רותם אור ובעוד פרויקטים שאליהם הם מוזמנים יחד). את עמדת הגיטריסטית מאיישת זוהר גינסבורג.

שמה של הלהקה הוא פרפראזה על שם הלהיט "Wake Up Little Suzzy", המוכר בעיקר בגרסה של להקת "The Everly Brothers" מ‑1957. מלבד סרף ורוקנרול באנגלית, שמתייחס למוסיקה שנוצרה בשנות ה‑50, "The Wake UpSuzzys" שמה דגש על הרמוניות ועל הכפלות קול בהשפעת ה"ביץ' בויז". הם מושפעים מאמריקנה ומתרבות וינטאג'-פופ, אך אין מדובר אצלם בהשפעה של מוסיקת פולק או קאנטרי, אלא יותר בשאיבת השראה מסמלי תרבות כמו ג'יימס דין וקוקה קולה.

עד כה הוציאו אי-פי אחד, שזמין להאזנה ורכישה באינטרנט (/http://thewakeupsuzzys.bandcamp.com) ובימים אלה הם עובדים על חומרים חדשים ומופיעים. ההופעה הבאה תתקיים ב‑1 ביולי בבר-מועדון אברקסס בתל אביב.

שלזינגר מספר כי הלהקה קמה בעקבות חזרה שאליה הזמין את שני חבריו ואת גינסבורג כדי לנגן עמו את השירים שכתב. "היה לנו כל כך כיף לנגן יחד", הוא אומר, "היה ברור לנו שחבל שרק נוציא כמה שירים באינטרנט. רצינו להופיע עם החומרים האלה ואמרנו לעצמנו 'טוב, אז בואו נהיה להקה'".

בהתחלה כתב שלזינגר את השירים, אך כעת הכתיבה נעשית במשותף. "אני חושב שלאחרונה השירים שלנו נהיו בוגרים יותר", הוא אומר. השאלה היא אם שירים בוגרים יותר הם בהכרח דבר חיובי ללהקה כשלהם, שמושתתת על לעשות כמה שיותר כיף. "למדנו לעבוד זה עם זה. זאת הכוונה בבוגרים יותר", מסבירה גינסבורג. ושלזינגר מוסיף ש"אנחנו עדיין שטותניקים".

"אולי אני קצת יורה לעצמנו ברגל מבחינת המיתוג של הלהקה, אבל השירים האחרונים ששלזינגר כתב קצת יותר רציניים", אומר יעקובוביץ'. שלזינגר מסכים אתו: "יש לנו שיר שנקרא 'Dancing Queen' שהוא די כבד. עדיין לא הצלחנו להרים אותו. ולא, זה לא קאבר לשיר של 'אבבא'".

השיר הכי טוב של הלהקה, לדעת שלזינגר, נכתב לפני כחודש (ועדיין לא יצא). להבדיל מהשירים ה"רציניים" יותר שכתב לאחרונה, זהו קטע פאנק מהיר שבו כל חברי הלהקה נמצאים "הכי באלמנט" שלהם, כלשונו.

לדעתכם חסרות להקות כמו שלכם בישראל?

יעקובוביץ': "יש עוד להקות בארץ שמתרכזות בלעשות פאן, אבל חלקן לוקחות את זה לקיצוניות שהופכת אותן לפעמים לסוג של בדיחה. פתאום כל מה שיש לך זה להקה שעושה שטויות והמוסיקה שלה עוברת למושב האחורי".

גינסבורג אומרת ש"אנחנו לא באים בכוונה להצחיק, אלא שפשוט כיף לנו מאוד וזה יוצא לפעמים גם על הבמה בצורה של צחוקים. לא מדובר בשירים היתוליים או משהו כזה, אלא ברוח החיה של מי שיוצר אותם".

אחד הדברים ששלזינגר הכי אוהב בלהקה הוא שעל הבמה הם מרשים לעצמם ללבוש את האלטר-אגו שלהם ולהתפרע לגמרי. גינסבורג מוסיפה, שלא רק בהופעות, אלא גם בחדרי חזרות הם מרשים לעצמם להשתולל.

סוד כוחה של "The Wake Up Suzzys" אכן בדינמיקה החברית שבה. לאורך הראיון ניכר כי חבריה פיתחו הומור פנימי משותף וששוררת הרגשה נינוחה ביניהם. המבחן יהיה בשמירה על הרוח הטובה הזאת, שנדמית כמשב של הבטחה.

חברי "The Wake Up Suzzys"צילום: דניאל צ'צ'יק
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ