שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שורפים את הזמן עד סוף העולם

אורי זר אביב
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי זר אביב

על הלהקה החדשה "ועדת חריגים" כותבים לא מעט בבלוגים, אבל בעיקר בחו"ל: ביפאנית, אנגלית וגרמנית. זה מפתיע לגבי להקה ישראלית בכלל, ובמיוחד להקה ששרה את כל שיריה בעברית. "אתה לא חייב לשיר באנגלית כדי להצליח בחו"ל", טוען יובל הרינג, הסולן, הגיטריסט וכותב השירים של הלהקה, שתופיע הערב ב-22:00 במועדון אברקסס בתל אביב. "אתה יכול לשיר מה שאתה רוצה, להרגיש מה שאתה רוצה, להיות חופשי לגמרי - זה לא ישפיע על איך ישפטו אותך".

הרינג, כבן 30, הוא דמות מוערכת ברוק המחתרתי התל אביבי כבר יותר מעשור. הוא מוכר בעיקר כמנהיג להקת "לבנון" ו"טי וי בודהאז" (שתיהן שרות באנגלית). לפני כשמונה חודשים חזר ארצה לישראל, לאחר שחי בברלין תקופה ממושכת, עם אשתו ואחיה (חבריו ל"טי וי בודהאז"), והחל לחפש בסיסט ומתופף להקים אתם להקה לשירים שכתב בעברית. די מהר חברו אליו דן בלוך (סולן להקת "אנטיביוטיקה") כבסיסט ויובל גוטמן ("מורה מחליפה") בתופים.

להקת "ועדת חריגים", מימין: דן בלוך, יובל הרינג ויובל גוטמןצילום: דניאל צ'צ'יק

"אנחנו מעריצים גדולים של 'פלסטיק ונוס', 'מיי בלאדי ולנטיין' ו'דה קיור', ולכולנו יש תסרוקות מעולות", הם מעידים על עצמם בחיוך. בעניין התספורות אין ספק שהם צודקים.

להרינג קול חם והוא אוהב למשוך את המלים. השירים מלודיים - מה שאולי עוזר למאזינים שאינם מבינים את מלות השירים בעברית - והשירה שלו נוטה לקוטב החלומי והאפוף. אף ש"ועדת חריגים" היא להקת רוק ישראלית, ניכר מהאזנה ראשונה כי שורשיה המוסיקליים נעוצים עמוק בז'אנר השוגייז ובלהקות שאינן מכאן.

"בואי נשכב על החוף/ בואי נשכב על הבטן/ כמה שיותר עמוק/ אם נתאהב זה בסדר/ כי אין מחר והעולם אבד מזמן" - אלה מילות השיר הראשון ש"ועדת חריגים" הוציאה, שנקרא "העולם אבד מזמן". ליין גיטרה קליט וקליל מוביל את השיר על רקע דיסטורשן, וגם כשנדמה שמסביב הכל קורס, האווירה נינוחה ורומנטית. השיר הופץ באינטרנט מלווה בקליפ שבו נראים שלושת חברי הלהקה בבגדי קיץ קצרים, משתטים עם זיקוקים, קונפטי ושמשייה. ביים אותו הרינג וערכה דפני ליף (http://tinyurl.com/8skb7sv).

הקליפ לשירה של להקת "ועדת חריגים" "העולם אבד מזמן"

בשיר "אידיסאה" מוסיף הרינג ממד לא מבוטל של ציניות כלפי האסקפיזם התל אביבי הידוע, כשהוא שר "כשטילים יפלו ברחובות תל אביב/ איך נתלבש ולמה אז נקשיב/ ואיך נשרוף את הזמן עד אז". ועם זאת הרומנטיקה גוברת על הציניות כבר בבית הבא: "כשדיזנגוף סנטר יקרוס אל עצמו/ והעיר בתוך עיר תיעלם אתו/ אנא, אנא, אנא, אנא/ נשקי אותי בסוף העולם".

חרדה קיומית ואהבה על רקע סוף העולם הם מוטיבים שחוזרים בשירים נוספים של הלהקה, לפעמים כמעט בנימה של השלמה. "אלו טקסטים טרגיים-אירוניים שמנסים לעשות זום-אאוט ולהסתכל מבחוץ", אומר הרינג.

לחצו כאן כדי להאזין לשיר "מכשפות"


בבלוג אחד בחו"ל נכתב ש"ועדת חריגים" נמנית עם הלהקות המעטות שמצליחות לעסוק בנושאים כמו סוף העולם בלי להישמע חרדות, והכותב מוסיף כי עובדה זו מרשימה עוד יותר בהתחשב בעובדה שמדובר בלהקה תל אביבית שהחזון האפוקליפטי שמתואר בשיריה באמת עלול להתגשם.

אינדי ככל שתהיה, חברי "ועדת חריגים" רוצים שהאלבום שלהם ייחשב לרוק ישראלי, וגם מהסיבה הזאת הם יהיו בקרוב להקת החימום של "איפה הילד". "אחת הדרכים להגיע לקהל רחב", אומר הרינג, "היא לאפשר להוריד את הדיסק מהאינטרנט כאילו באופן פיראטי, אף על פי שאנחנו עצמנו העלינו אותו לרשת בכוונה תחילה. אנשים אוהבים לגנוב וזה בסדר". אלבומה של הלהקה מתוכנן לצאת בתחילת השנה הבאה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ