איתי דיילס מזגזג בין זמן למרחב

ביט אלקטרוני מרקיד וניכור אורבני מאפיינים את אלבום הבכורה של איתי דיילס. בראיון עמו הוא מספר על ההופעה ששינתה את חייו

אורי זר אביב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי זר אביב

"אני בא מרקע של ספרות ומוסיקה אלקטרונית", אומר איתי דיילס שהוציא באחרונה את אלבום הבכורה שלו "התחלה אמצע סוף". דיילס, בן 34, החל לתקלט בסוף שנות ה-90 בחיפה, העיר שגדל בה. בשנים האחרונות הוא מתמקד בכתיבת שירים ובהפקה מוסיקלית באולפן ההקלטות הפרטי שלו שבדרום תל אביב.

"התחלה אמצע סוף" הוא אלבום רוק אלקטרוני בעברית שכולל 11 שירים. את כולם דיילס כתב, הפיק, תיכנת ושר. ברובם ניגן בגיטרות, בס וקלידים. מחר (רביעי) הוא יופיע עם להקה במועדון ריאליטי ריהאב סנטר בתל אביב. את הטקסטים הוא כותב בנפרד מהיצירה המוסיקלית ו"לא על גיטרה". לדבריו, שיר נוצר כאשר הטקסטים פוגשים ב"טקסטורות אלקטרוניות שמשדרות הלך רוח תואם".

את דרכו המוסיקלית החל כחבר בלהקת פאנק של בני עשרה. במקביל החל להיחשף לדארק אייטיז דרך השכבות הבוגרות שמעליו בחיפה וגם למוסיקה אלקטרונית, להאוס וטכנו. הוא שמע בצעירותו זמרות כמו טורי איימוס וקייט בוש, וקרא ספרים רבים, בעיקר של צ'רלס בוקובסקי. בשנותיו הראשונות של מועדון "הלונה" החיפאי היה דיילס תקליטן בו ונשלח מטעמו להולנד כדי לקנות תקליטים ולנגן אותם במסיבות. למרות אופיו החורפי והאינטימי של האלבום, בולט בכמה שירים בו ביט אלקטרוני מרקיד, כמעט מועדוני.

איתי דיילס. עניין של רזולוציהצילום: דניאל צ'צ'יק

כשהיה בן 15 ראה במועדון האומן 17 בירושלים את הרכב הטראנס הפסיכדלי הבריטי "יוניון ג'ק". אז, הוא מספר, "הבנתי מה אני הולך לעשות כשאהיה גדול". ההופעה החיה
שלו קרובה יותר להופעת רוק מאשר לחוויית מועדון או לצליל האלקטרוני שמוקלט באלבום. הוא מעדיף להתאים את ההופעה ואת השירים למה שהוא מרגיש אתו נכון כעת
במקום לנסות לשחזר את התחושות שחווה בזמן הקלטת השירים. עם זאת "סינתיסייזרים
תמיד יהיו הכלי שלי. הסאונד שלהם אמורפי ומאפשר לי להגיע לניואנסים שמאוד קשה
להגיע אליהם עם גיטרה בס או על תופים".

השירים הם מעין סקירה של רגעים לא נעימים, של תחושות במצבים שבהם הוא מנסה לפענח "מה קורה אתי", אם להשתמש במלותיו.

"אתה אף פעם לא יודע איפה אתה נמצא בתוך הסיטואציה", הוא מסביר את משמעות שם האלבום "התחלה אמצע סוף", שהוא גם שם השיר הפותח. "זה עניין של רזולוציה", הוא ממשיך, "השיר הזה מתאר שש שנים שבאו אחרי שנגמר קשר רומנטי, "ואז פגשתי אותה שוב וכבר לא ידעתי איפה אני בתוך זה. האם זה מתחיל שוב, האם ממשיך או שזה הסוף של מה שהיה. זה היה מפגש טעון. לא חשבתי שאראה אותה שוב".

באלבום ישנם כמה אזכורים למלה "עיר" ולעבר ועתיד; בשיר "הקצה השני" הוא שר "אין לי עתיד בקצה הזה של העיר/ נוסע אלייך, לקצה השני", ואילו בשיר "העיר שלי" שר דיילס "העיר בה אני גר/ עיר ללא עבר/ שידפוק לי על הדלת/ ויגיד לי שנגמר". "הרבה פעמים אני מתאר מרחב ומתכוון לזמן", הוא מסביר. "אומרים לי לפעמים שהדיסק הזה מנוכר ואפל, אבל בכולם יש איזה תמצית של 'אני ממשיך מפה'. אני לא עצוב. הכל קול". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ