גמר הכוכב הבא: "אנחנו צריכים צרחות, מחיאות כפיים, לא באנו לקונצרט, אוקיי?"

הקהל באולפן של "הכוכב הבא לאירוויזיון" היה להוט לרצות את מנהלת הבמה המיתולוגית, נכון לקום ולשבת, שמח לזייף עליצות עילאית גם בטייק השלישי והרביעי — על אף הפער הניכר בין התוצאה המוגמרת והנוצצת על המסך ובין השעות מלאות הזיעה, המאמץ והקור המקפיא באולפן

אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

"אנחנו מוחאים כפיים בתחילת השיר. כשאני סופרת מעשר עד אחת, בשלוש אתם כבר מתחילים. אם השיר קצבי, מוחאים כפיים כל הזמן, עד הסוף. אם השיר שקט, מרימים ידיים. הקהל פה באולם עובד. עובד, הבנתם? כל הזמן! אין באולפן שלי קהל שיושב סתם". אתמול, שלוש שעות לפני השידור החי של גמר "הכוכב הבא לאירוויזיון", נולד ההמון שבאולפן. בעצם, לא נולד. אנשים אינם מתקבצים והופכים לעדר באופן פתאומי ולעד. תנאי הכרחי לקיומו של ההמון הוא שמישהו ייצור אותו, ישלוט בו ויכוון אותו לעבר מטרה נעלמה ובלתי מושגת. כל עוד לא הושגה — ההמון קיים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ