האיחוד ההיסטורי של "ג'ינגיס חאן" התחיל בגמל דו־דבשתי והסתיים בבית המשפט - אירוויזיון 2019 - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האיחוד ההיסטורי של "ג'ינגיס חאן" התחיל בגמל דו־דבשתי והסתיים בבית המשפט

לכתבה
"ג'ינגיס חאן" באירוויזיון בירושלים. מימין: סטיב בנדר, אדינה פופ, לואיס פוטגיטר (מאחור), לזלי מנדוקי, הנרייט שטרובל, וולפגנג היישל תאגיד השידור הישר

40 שנה בדיוק אחרי שלהיטה של נציגת גרמניה סחף את האירוויזיון בירושלים ואת העולם כולו, מקווה הלהקה לשוב להופיע בישראל. "לא היה קונספט מאחורי הזווית המונגולית", חושף חבר ההרכב וולפגאנג היישל

5תגובות

הייתי בן תשע כשאירוויזיון 1978 שודר בערוץ 1, צופה עם המשפחה בסלון ביזהר כהן חורך את הבמה בפריז עם "אבניבי". שנה אחר כך נהפכה הצפייה באירוויזיון — חי מבנייני האומה בירושלים! — לחובה לאומית ממדרגה ראשונה שהסתיימה בקתרזיס מקומי עם זכיית "הללויה" של להקת "חלב ודבש". בזמנו, מוזיקה לא היתה מרכז חיי. הייתי חנון מדע בדיוני, והאזנתי להנאתי למה שכולם שמעו אז — מפסקולי "גריז" ו"שגעון המוזיקה" ועד ל"אבבא" ו"בוני אם". מה ששינה את זה, ואת כל מהלך חיי, היו נציגי גרמניה בתחרות של 79', להקת "ג'ינגיס חאן". שירם, שנשא את אותו שם, היה שלאגר דיסקו מטורף שעסק בעיקרו ב"איזה חמוד היה הצורר המונגולי האכזר". את התמה...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון

הרשמה לניוזלטר

כל חדשות הטלוויזיה, הביקורות והמלצות הצפייה אליכם ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות