אירוויזיון 2019 מסתמן כאחד הפוליטיים אי פעם

מהאיטלקייה שהתייצבה מול הוותיקן, דרך ריבי השכנים של רוסיה ועל המשורר הספרדי שנושל משירו. המאבקים הפוליטיים באירוויזיון לא התחילו בשנה האחרונה

יגאל רביד
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

מארוב, נציגת אוקראינה לאירוויזיון. שילמה את מחיר הבחירות בארצה
מארוב, נציגת אוקראינה לאירוויזיון. שילמה את מחיר הבחירות בארצהצילום: צילום מסך מתוך ער
יגאל רביד

חודש וחצי לפני החגיגות בתל אביב, אפשר לקבוע כי זהו אחד האירוויזיונים הפוליטיים ביותר אי פעם. הזמרת מארוב ו"שיר הסירנות" שנבחרו לייצג את אוקראינה שילמו את מחיר הבחירות הטעונות לנשיאות המדינה, שהתקיימו אתמול. הקו הלאומני התקיף של הטלוויזיה הממלכתית בקייב, שהתייצבה לימינו של הנשיא פטרו פורושנקו בשורה של דרישות ותנאים בלתי אפשריים לזמרת, אילצו אותה לפרוש. היה זה שלב נוסף במלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה, שהועתקה משדה הקרב לבימת האירוויזיון. נורה אדומה למי ששאל למה חשוב כל כך להרחיק את הפוליטיקאים מהשידור הציבורי. ב–2009 גם גיאורגיה אולצה לפרוש מהתחרות בגלל שיר שהתפרש כלעג לנשיא פוטין, שנה לאחר הפלישה הרוסית למדינה.

המאבקים הפוליטיים הם גם מנת חלקה של ישראל. מבחוץ מאיימים פעילי BDS לשבש את האירועים, ומבפנים היחסים הרעועים של התאגיד עם הממשלה, שמסרבת להשתתף במימון התחרות. הדם הרע נמשך עם טענות המדינה כי התאגיד נמנע מלצלם "גלויות" של המשלחות מעבר לקו הירוק, מלבד בכותל המערבי. התאגיד מכחיש את הדברים, כמובן. גם נכונות המדינה להשתתף חלקית במימון הוצאות האבטחה של התחרות לא הפשירה את היחסים בין הנצים. אם הליכוד יזכה בבחירות הקרובות, סביר להניח שהמאבק מול התאגיד ימשיך גם לאחר האירוויזיון.

רוי מילר ומלי לוי בצילומי "דוז פואה" בתל אביב
רוי מילר ומלי לוי בצילומי "דוז פואה" בתל אביבצילום: מגד גוזני

בשבוע שעבר נודע כי תאגיד השידור קיבל את דרישת הצרפתים, והסדרה הקומית "דוז פואה" — ובה מגייס ארגון דאעש את הנציג הצרפתי לתחרות כדי לבצע פיגוע ראווה בשידור חי — תשודר בכאן 11 רק אחרי האירוויזיון. הזמר הצרפתי בילאל חסאני, הומו מוסלמי, אמנם היה די משועשע מההמולה סביבו, אך מנהלי הטלוויזיה הצרפתית צחקו פחות. הם הבינו את הפוטנציאל הנפיץ של סדרה הלועגת למוסלמים, שעלולה להצית מחאות שפריז כבר שבעה מהן.

גם באיטליה סוגיות הגירה ומוסלמים עוררו מתחים. אלסנדרו מחמוד, ראפר ממוצא מצרי, קומם רבים כאשר זכה בפסטיבל סן רמו שיר. המצביעים בבית נתנו לו רק את המקום השלישי, אך השופטים הליברלים שלחו אותו לתל אביב. סגן ראש הממשלה ושר הפנים, מתאו סלוויני, ניסה לגרום להחלפתו ואף להביא לפרישת איטליה מהתחרות. לדבריו, המחאה נגד השיר והזמר "תישמע ברומא ובתל אביב".

ביצוע הזכייה של חסאני בקדם האירוויזיון הצרפתי

המקרה של מחמוד מעלה בזיכרון את הזמרת האיטלקייה ג'יליולה צ'ינקווטי, ששירה "כן" הגיע ב–1974 למקום השני אחרי "ווטרלו" של "אבבא". באותם ימים התקיים באיטליה הקתולית משאל עם אם לאפשר בחקיקה גירושים. "כן" התפרש כתעמולה להצבעה בעד, ובעקבות דרישת הוותיקן לא שידרה איטליה באותו לילה את האירוויזיון — אף על פי שהשתתפה בו. ביטול השידור נעשה בניגוד לתקנון האירוויזיון, ורק בשל מעמדה של איטליה כאחת המייסדות של איגוד השידור האירופי היא לא נענשה. התוצאה במשאל עצמו, אגב, היתה בעד.

מעמדן של חמש המעצמות המייסדות, אשר גם מממנות את התחרות, הוא סיפור פוליטי לכל דבר. הרי בריטניה, ספרד, צרפת, איטליה וגרמניה די מקרטעות באירוויזיון בשנים האחרונות, אך מי יעז לערער על מעמדן? ספרד, למשל, לא ראתה ניצחון כבר 50 שנה, וגם שתי הזכיות הרצופות והיחידות שלה ב–1968 ו–1969 היו כרוכות בשערוריות פוליטיות. ב–68' נבחר שיר קטלאני תמים ומקסים על אהבת השירה בשם "לה, לה, לה". במדריד הורו למחבר, חואן מנואל סראט, "לזרוק את הקטלאנית" ולכתוב גרסה בספרדית. סראט, מגדולי היוצרים של ספרד, ששיריו מוכרים לקהל הישראלי בזכות האלבום "האשה שאיתי" של דייוויד ברוזה — סירב. ספרד הדיקטטורית של פרנקו לא ממש ספרה אותו. הוא נושל משירו, המעבדים הוכרזו ככותבים, והם גם עלו לבמה בלונדון כשהשיר זכה. בגלל האירועים הללו נחשב השיר בגרסתו המקורית לאחד מסמלי המאבק של קטלוניה לעצמאות מספרד.

"לה, לה, לה" הקטאלני, זוכה אירוויזיון 1968. ספרד נישלה את מחבר השיר מהקרדיט

שנה אחר כך נאלצה ספרד להשעות את המשטר הצבאי לכמה שבועות כדי לאפשר את קיום התחרות, אבל אז הסתבכה בשערורייה נוספת, שאיימה על עצם קיום התחרויות: באותו לילה במדריד זכו במקום הראשון לא פחות מארבע מדינות: בריטניה, צרפת, הולנד והמארחת ספרד. עד היום לא ברור מה קרה שם, אבל הספרדים לא נתנו למארגנים זמן לפתור את המשבר והכריזו על עצמם כאחת מן המנצחות. בתגובה, מדינות פרשו תוך קריאה לביטול התחרות, ורק במאמצי שכנוע ושינוי שיטת ההצבעה, ניצל האירוויזיון. כלקח מאותו ערב, תירגלנו באירוויזיון 1999 בירושלים חלופות למצב שבו אין מנצח ברור. עד היום לא הגיעו לשיטת הצבעה שמקובלת על כולם, ובשנים האחרונות היא השתנתה שוב: השופטים מצביעים מראש והצופים רק במהלך התחרות עצמה.

מאז ועד היום, הוויכוח אם לשיר בשפת המקור או באנגלית מתעורר מדי שנה ונושא עמו מטען פוליטי ולאומני. במדינות צעירות יחסית, שבהן שמירת הזהות הלאומית במרקם האירופי היא עניין גדול, יש חשיבות לשפה. כך, נציגי מדינות הבלקן נוהגים לרוב לשיר בשפת אמם, והוויכוח על שפת השיר המייצג חוזר שם כל שנה.

עם קצת עזרה מהשכנים

צריך לומר את האמת: האירוויזיון נולד כמיזם פוליטי של מדינות מערב אירופה, שביקשו לחזק את הידידות ביניהן בשנות המלחמה הקרה. מיקומו של מטה האירוויזיון בז'נבה, וקיום התחרות הראשונה בשווייץ הנייטרלית, לא שינו דבר. הגוש הקומוניסטי הרים תחרות זמר בינלאומית משלו ברוח אחוות עמים סוציאליסטית, שהתקיימה דרך קבע בעיר הנופש סופוט שבפולין. אסתר עופרים, משום היותה ישראלית, היתה הזמרת היחידה שהשתתפה בשני המפעלים והגיעה למקום השני בסופוט ב–1962 (עם השיר "סתיו") ובאירוויזיון ב–1963 (כנציגת שווייץ). דרכונה הישראלי התגלה כיתרון.

אסתר עופרים באירוויזיון 1963, כנציגת שוויץ. הדרכון הישראלי התגלה כיתרון

בעמדה בעייתית ניצבת השנה בריטניה. אחרי שנים של הישגים עלובים בתחרות, נציגי הממלכה המאוחדת משוכנעים כי אירופה כולה נגדם, עם קשר לברקזיט או בלעדיו. "אנחנו שתרמנו לעולם את הטלוויזיה הציבורית, את ה'ביטלס', ה'סטונס' ואת 'אלטון ג'ון', נחכה לנקודות מסלובניה וסלובקיה?" רטנו בתוכנית "How to Win Eurovision" ששודרה ב־BBC. השיר הבריטי הרע לתפארת שנבחר לתחרות בתל אביב בטח לא יעזור להם.

הזיקה בין מדינות שכנות עדיין לא חלפה מן העולם — למרות ניצחונן בשנים האחרונות של ישראל ופורטוגל, להן אין גושי הצבעה תומכים. הניצחונות של דנה אינטרנשיונל וקונצ'יטה האוסטרית, למשל, טמנו בחובם אמירה פוליטית חברתית ברורה וגיבשו מאחוריהן קהילה שלמה, שהתייצבה כאחת מול אלה שעדיין שרויים בחושך הומופובי. 

כך או אחרת, בחלוקה לבתי חצי הגמר בתל אביב לא לקחו צ'אנס. מדינות סקנדינביה הופרדו וכך גם מדינות ברה"מ לשעבר ומדינות יוגוסלביה לשעבר. את יוון וקפריסין, שמצביעות דרך קבע אחת לשנייה, דווקא שכחו להפריד. ככה זה כשטורקיה לא בעניינים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ