סיכום אירוויזיון 2019: הזמן של נתניהו להגיש את החשבון - אירוויזיון 2019 - הארץ

סיכום אירוויזיון 2019: הזמן של נתניהו להגיש את החשבון

משרדי הממשלה והעומד בראשה לא תרמו דבר להפקת האירוויזיון, אך גזרו קופון נאה מקיום התחרות בישראל. עתה אין מה שימנע מהם לקצץ את תקציב התאגיד

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נתניהו ונטע ברזילי מקרקרים
נתניהו ונטע ברזילי מקרקרים. יש זוכות ויש זוכותצילום: חיים צח / לע"מ
איתי שטרן
איתי שטרן

זכייתה של נטע ברזילי באירוויזיון 2018 היתה אירוע בסדר גודל לאומי. טקס המשואות וחגיגות ה–70 למדינה, שנחגגו ברוב פאתוס לאומני כשבועיים לפני התחרות בליסבון, התגמדו לנוכח הניצחון של ברזילי, שהביא את האירוויזיון לישראל בפעם השלישית ולראשונה זה 20 שנה. עם חזרתה לארץ, זכתה ברזילי לכבוד השמור לגיבורי האומה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הזמין אותה ללשכתו, קירקר לצדה בהתאם לתנועות השיר "Toy" ולא פיספס הזדמנות לברך אותה "כפרה עלייך". נתניהו בטח שכח, או שמא הדחיק, כיצד נהג עם זכייתה של דנה אינטרנשיונל בתחרות ב–1998, אז חיכתה הדיווה לטלפון דומה — כן, גם אז הוא כיהן כראש הממשלה — שמעולם לא הגיע. יש זוכות ויש זוכות.

נתניהו, שמיטיב לחוש את רחשי הלב של החברה הישראלית, הבין בשנה שעברה את הצורך הלאומי בקיום האירוויזיון בישראל. החיבוק הפומבי שהעניק לברזילי לא היה מקרי. גם הבחירה שלו לסגת ברגע האחרון מפיצול תאגיד השידור הציבורי, שהקמתו "חמקה לו בצוק איתן", נבעה מהבנה כי מהלך כזה עלול לפגוע בקיומו של האירוויזיון בישראל — ובו אישית. התובנה כי בועת התחרות תגונן עליו מפני רעשי החרם, פעילי ה־BDS, אנשי הקרן החדשה ושאר מרעין־בישין שיספרו לישראלים שהם עומדים להיפרד ממשפחת העמים הלגיטימיים, היתה שווה לו אלף ויתורים זמניים.

נתניהו ורעייתו בטקס חשיפת סלוגן האירוויזיון במשרד החוץ בירושלים
נתניהו ורעייתו בטקס חשיפת סלוגן האירוויזיון במשרד החוץ בירושלים, לצד נציגי התאגיד והאירוויזיון, באוקטוברצילום: קובי גדעון / לע"מ

עם זאת, נתניהו ניסה לשים את כל המקלות האפשריים בגלגלי התאגיד. לכל אורך שנות קיום האירוויזיון, מימנה ממשלת המדינה המארחת את הפקת התחרות. השנה, עלות האירוח בתל אביב נאמדה ב–110 מיליון שקלים. אין גוף שידור ציבורי שמחזיק ברזרבות של סכומים כאלה, ודאי לא "כאן" שרק נעמד על רגליו לאחר הזכייה של ברזילי. נתניהו, שהאובססיה שלו לעולם התקשורת כבר סיבכה אותו בשני תיקים פליליים, סירב בתוקף להעניק לתאגיד ערבות ממשלתית בסך כ–50 מיליון שקלים, שהיתה חיונית לקיום התחרות בארץ. בתאגיד, בתגובה, טיפסו על עץ גבוה. המנכ"ל אלדד קובלנץ הודיע כי אין לו כל כוונה לקחת הלוואה בנקאית, והוא גם סירב להלוואה ממשלתית, שלטענתו היתה מכפיפה את התאגיד בפני השלטון. בסופו של דבר, נאלץ להתקפל כשמועצת התאגיד לוותה 110 מיליון שקלים מהבנקים, אותם תחזיר על פני 11 שנים.

כשמתבוננים על התמונה הגדולה, תקציב האירוויזיון הוא כסף קטן. 110 מיליון שקלים הם סכום זניח לאירוע שעצם קיומו מהווה גלויה תיירותיות המשודרת בשידור ישיר ל–180 מיליון צופים ברחבי העולם. למרות זאת, משרדי התיירות והאוצר ומשרד ראש הממשלה סירבו להעניקם לתאגיד ולא נלחמו על הבטחת קיומו של האירוויזיון בתל אביב. ולמה להם? הלוואה בנקאית ארוכת טווח תערער את העצמאות הכלכלית של התאגיד, אך תאפשר את ההפקה המרשימה של האירוויזיון. ההימור שלהם הצליח: התחרות התקיימה כסדרה, ישראל עלתה על המפה התרבותית העולמית ועל הדרך הציגה מדינה מתקדמת ומכילה בשביל מיעוטים — אחד השקרים הגדולים שהאירוויזיון הצליח להלבין. עתה, ביום שאחרי, העוגה, אכולה ועדיין שלמה, נזרקה על פרצופו של התאגיד.

התקציב השנתי של התאגיד, על כל מחלקותיו, הוא 750 מיליון שקל. אם נתניהו ירצה לקצצו, הוא יאלץ לעשות זאת בחקיקה חדשה. הרכב הכנסת הנוכחי הופך את המשימה לאפשרית. את כיוון הרוח בבלפור אפשר למדוד לפי דבריו של יעקב ברדוגו, הפרשן הפוליטי של גלי צה"ל ומקורב בלתי רשמי לראש הממשלה, אשר טען למחרת חצי גמר הראשון כי מדובר ב"פלופ של כל מי שעומד מאחורי זה". הסיבה: רייטינג של 20.3% בלבד לתחרות ללא נציג ישראלי, ולא 40% — הנתון הדמיוני שלו ברדוגו ציפה. "על זה שילמו 140 מיליון שקל?" הוסיף.

חן אמסלם ב"פמת"א"
חן אמסלם ב"פמת"א". לא תזכה לעונה שנייהצילום: כאן

קיצוץ התקציב יהיה מכה כואבת לתאגיד ולערוץ כאן 11. רק בשבוע שעבר פורסמה רשימת הקורבנות: ל"פמת"א" לא תהיה עונה שנייה. עונה נוספת של "המרדף" הוקפאה. גם "שטח הפקר" ו"זמן אמת" ייעלמו מהמסך. זהו ככל הנראה ניצחונו המתוק ביותר של נתניהו: אירוע טלוויזיוני אחד, המתרחש בארץ פעם ב–20 שנה, הוריד מהמסך שתי תוכניות תחקירים. השמפניות הוורודות עומדות להישפך כמו מים.

בתאגיד טוענים כי אף גורם פוליטי לא עידכן אותם עד כה באשר למבנה התקציבי בעתיד הקרוב. מלבד הצופים, שיאבדו תוכן איכותי, גם יוצרי טלוויזיה רבים בישראל, שאיש לא סופר ממילא במדינה אוכלת אמניה, יצטרכו ללקק את הפצעים ולמצוא אפיקי פרנסה חדשים.

שקיעת הקונפטי על ההפקה המוצלחת בתולדות התאגיד הצעיר מסמלת את זריחתם של ימים חדשים על השידור הציבורי בישראל. יום אחד אולי נתניהו ייפרד מהחיים הציבוריים, אבל הנזק שהשית על גוף התקשורת שהוא עצמו הביא להקמתו יורגשו בעתיד הקרוב ולזמן רב.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ