"לפעמים אני מפקפקת באהבה שלי למוזיקה. עכשיו קיבלתי הוכחה מחדש"

היא מטפחת כאוס ביתי כשכולם בניקיונות, מתנתקת מחדשות כדי לשמור על האופטיומיות, ולמרות החיבה לדיסטופיות מוצאת את עצמה דווקא עכשיו כותבת שירים שמחים מאי פעם. מדור "גרופית", גרסת הבידוד, מארח את נגה ארז לראיון וביצוע הישר מהספה בסלון. צפו כאן

נגה ארז והדייסון שאינו בשימוש. "הבית בכאוס שהוא עוד לא היה בו"
נגה ארז והדייסון שאינו בשימוש. "הבית בכאוס שהוא עוד לא היה בו"
אורית פניני
אורית פניני
גרופית || נגה ארז

"מה שלומי? זו שאלה שאם התשובה לה היא 'ממש אחלה' אז לא נעים לך לענות. אז אין תשובה נכונה", פותחת נגה ארז את הראיון עמה שצולם בזום, וממשיכה: "אני בבית עכשיו. המזל הגדול שלי זה שהבית שלי הוא גם אולפן ביתי וגם עולם ומלואו. אני ואורי (רוסו, א"פ), הבן זוג סלאש השותף היצירתי שלי, שוכרים משמרות באולפן אחר שהוא נמצא במורד הרחוב. אנחנו מספר 1 והאולפן הוא מספר 17, אז מותר לנו גם ללכת לאולפן ברמה העקרונית, וככה גם הרווחנו ספייס אחד מהשנייה... זה מדהים".

היית אמורה להיות עכשיו בסיבוב הופעות בארצות הברית. התבאסת שבוטל?

"אתאר לך את זה בצורה הכי פשוטה. ביום שבוטל הטור, הלכתי לבחורה שעושה לי ציפורנים לפעמים. אמרתי לה 'בוטל לי עכשיו הטור, תעשי לי את הדבר הכי שמח שאת יכולה לעשות'. אז היא עשתה לי את הדבר הזה (מציגה לב קטנטן על הקמיצה). אז כן, אני מבואסת אבל לפחות זה כפכוף כללי ולא כפכוף רק שלי לבד".

Views, נגה ארז ואורי רוסו - הביצוע במלואו
הבית הוא האולפן
הספה. ידעה ימים מסודרים יותר

כך שומרים על האופטימיות?

"קודם כל, לפני בערך שבוע וחצי התנתקתי לחלוטין מהחדשות. זה לא פשוט לי, אני צרכנית חדשות כבדה, ופשוט בתקופה הזו אמרתי לעצמי שכל עוד אני יודעת מה אני צריכה לעשות בשביל לשמור על עצמי ועל אחרים אין לי עניין בפרטים הנוספים — זה דאון. אני חושבת שגם אם אני אנסה לתכנן מאיזשהו מקום של להבין את היום שאחרי, עם כל הנזק הכלכלי העצום — אף אחד לא יידע לתת לי תשובות ולהגיד 'תעשי ככה ויהיה ככה'. אז אני באסקפיזם, ואני אופטימית כי אני לא ממש מכירה דרך אחרת ללכת את החיים".

אז אני מבינה שאת ממשיכה ליצור במלוא המרץ?

"כן, מאה אחוז, אפילו יותר מזה כי מה שהתפנה מאוד מהעולם שלי זה המיילים. הייתי אמורה להוציא אלבום והכל התחיל להיכנס כבר למצב הקטיק כזה ואז הבנתי – אוקיי, הנה נגמרת התקופה היצירתית ומתחילה התקופה האדמיניסטרטיבית. ועכשיו במקום אני עובדת על החומרים הבאים או הדברים שייכנסו. הרווחתי זמן יצירתי שבחיים לא היה לי".

מתי כספי, "אחד לאחד"
"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" של דוקטור סוס. "דארק וסימבולי לתקופה"
התמונות שעל הקיר

היצירה הזאת שאת יוצרת עכשיו — היא תושפע מהמצב?

"שאלה יפה. זה כזה מיינדפאק כי הסיטואציה הזו כל הזמן גורמת לך לחשוב על דיסטופיה ועל מן אפוקליפסה כזו. אני מתה על הדברים האלה, יצא לי לעשות שני קליפים על דיסטופיות, זה דבר שמרתק אותי, ואיכשהו עכשיו אני פתאום כותבת על אוטופיה, על מקום כזה שאין בו זמן, שאין כסף ואנשים חופשיים. בחיים לא כתבתי שיר כזה, אני כל כך שמחה. מיד כששלחתי את זה גם למנהלים שלי הם אמרו 'וואו, תודה!' כולם מרגישים שהם צריכים רגע איזה גלולת שמחה. בגלל זה זה מעניין — מעניין מה יקרה עם זה, יכול להיות שזה פשוט ישנה את הבלנד של האלבום הזה למשהו אחר".

משהו אחד חיובי שלמדת על עצמך בתקופה הזאת?

"האמת שבאמת חשבתי על זה לפני כמה ימים. מוזיקאים מדברים על היצירות שלהם, ואת תמיד חושבת שכולם במאה אחוז של מצב תשוקה כלפי מה שהם עושים, שזה הייעוד שלהם. אני לפעמים מאוד מפקפקת באהבה שלי למוזיקה, אני שוכחת למה עשיתי את זה, אני שוכחת כי זה מייצר אצלי סבל. עכשיו כשהרעש ירד, גיליתי שכל מה שבא לי לעשות זה לעשות יותר מוזיקה, יותר מאי פעם. אני שומעת המון מוזיקה, חוזרת אחורה למוזיקה שאהבתי פעם ואני קולטת שסתם, שזה לא אני, זה העולם, העולם הוא שדפוק. לקבל הוכחה מחדש שיש אהבה אמיתית למשהו זה כיף".

פריט שהבנת שהוא חובה בבית, נגיד הדייסון שראיתי שם בצד?

"לא, אני לא צריכה אותו כי אני לא משתמשת בו. המקום בכאוס שהוא אף פעם לא היה בו, אני לא יודעת מה קורה. אז אם יש פריט שאני צריכה...? אני לא יודעת, נראה לי אני צריכה אוכל בכמות יחסית גדולה יותר מבדרך כלל".