יזהר אשדות: "פתאום גיליתי שאולי אני לא תמיד אוהב להיות לבד"

הוא נהנה מהשקט והריכוז אך מודה שהגעגועים לבמה ולג'אם עם חברים כבר התחילו לדגדג. למדור "גרופית", גרסת הבידוד, סיפר יזהר אשדות איך נדבקו חברי "תיסלם" באפרודיזיאק מוזיקלי ויצרו, כל אחד מביתו, שיר קורונה אופטימי על כובד התקופה

יזהר אשדות באולפן הפרטי. מתייצב יום יום
יזהר אשדות באולפן הפרטי. מתייצב יום יוםצילום: יזהר אשדות
אורית פניני
אורית פניני

"אתם תופסים אותי באולפן שלי, המקום שאני הולך אליו כל יום ללא מעט שעות, גם בימי קורונה", מספר יזהר אשדות בראיון שצולם עמו בזום. "הוא לא רחוק מהבית אז גם בתקופה שהיו איסורים של עשרות מטרים עדיין זה היה לגיטימי שאבוא לכאן. ובכלל, לא יכולתי לחשוב על לא ללכת לעבוד כל יום. יש משהו בעבודה בימי קורונה שהוא הרבה יותר כיפי כי המילה 'צריך' נעלמה מהלקסיקון שלנו. אתה עושה רק מה שאתה רוצה לעשות".

נקודה חיובית בתקופה הזאת?

"לא נעים להגיד, אבל כל עוד יקיריי והאנשים הקרובים לי בריאים אז יש המון נקודות חיוביות בתקופה הזאת. יש שקט, יש ריכוז, אתה פוגש רק את האנשים שאתה באמת אוהב. הנקודות השליליות הן כמובן שאתה לא פוגש את האנשים האחרים שאתה אוהב, שחלק מהם אתה כן היית רוצה לפגוש. עם הזמן נשחק משהו בבדידות הזאת ובלבד, שאלה דברים שאני לרוב מאוד אוהב ולא תמיד מתאפשרים לי.

"פתאום אני מתחיל לגלות שאולי אני לא תמיד אוהב להיות לבד, לאו דווקא במובן של הבדידות, יותר בעניין של ההפריה היצירתית והאינטלקטואלית — זה חסר, וזה קצת יותר קשה לעשות את זה בשיחות וואטסאפ".

יזהר אשדות - "כך הולך הרוח" לייב באולפן
מסך דקורטיבי באולפנו של אשדותצילום: יזהר אשדות
לחזור לנגן אחרי חודש הפסקה? כמו לרכוב על אופנייםצילום: יזהר אשדות
אשדות ונוזל החייםצילום: יזהר אשדות

אתה ו"תיסלם" הוצאתם עכשיו שיר חדש, שיר קורונה נקרא לזה, למה בער לכם להוציא אותו?

"הספקנו להיפגש ממש בימים האחרונים שעוד היה מותר להיפגש בקבוצות של עד עשרה אנשים במרחקים. ישבנו פה בחצר של האולפן שלי עם מסיכות. גם היתה לנו תקופה לא פשוטה לפני כן, כי המנהל שלנו, מירון רכטמן, נפטר והתחלנו להתארגן מחדש בדיוק, ופתאום זה קרה כל הקורונה הזה. אז הצעתי שננסה בכל זאת ליצור משהו, למרות שלא יצרנו המון המון שנים. יש משהו במצב החירום הזה שמבחינתי הוא סוג של קטליזטור, אפילו כמעט אפרודיזיאק יצירתי. שבוע אחרי זה שלחתי לחברים שתי מנגינות שלי, הם בחרו באחת מהן, צוף כתב מילים. אני ישבתי באולפן וקיבלתי את החומרים ושלחתי הערות וביקשתי שיעשו ככה וככה וככה. גם ביקשתי שכולם יצלמו את עצמם בתהליך, אז תוך כדי שהפקתי את השיר גם ערכתי את הקליפ. היו שבועיים שלושה מאוד יצירתיים ומלאי אנרגיה וזה היה כיף. זה יצא מוצלח אני חושב, במובן שהרוח של 'תיסלם' שם והאופטימיות שלנו, יחד עם כובד התקופה — הכל קיים שם".

"עולם משוגע", שיר הקורונה של "תיסלם"
צילום: יזהר אשדות
אשדות בביתוצילום: יזהר אשדות

השתתפת במחאת האמנים?

"לא הלכתי פיזית, אבל חתמתי על כל העצומות. הבעיה היא רחבה הרבה יותר ממוזיקאים ואמנים. עוד ידובר המון ויתקיימו ועדות חקירה על ההתנהלות הממשלתית והכלכלית בכל ההקשר הזה, אבל בינתיים אנחנו מנסים לשרוד. אם נכנסת עם איזה רזרבה כלכלית, עם איזה אורך נשימה כלכלי ונפשי, יהיה לך יותר קל לשרוד את זה, ולא כולם יכולים".

אתה מחכה ממש לחזור לבמה?

"אני תמיד נקרע בין שני הצדדים האלה. אני נורא נורא אוהב להיות באולפן שלי, להיות לבד באולפן שלי, אבל באמת עכשיו אחרי הרבה זמן כבר בא לי לחזור להופיע, בא לי לחזור לבמה, בא לי לנגן עם חברים, לנגן עם אנשים. מצד שני אני פתאום חסר ביטחון. רגע, לא נגעתי בגיטרה איזה חודש, צריך להתאמן מחדש, כשאעלה על במה — אני אזכור מה עושים? אני מאמין שכן, It's like riding a bike".