וויז קאליפה בהופעה: ג'וינט אחד יותר מדי

הראפר שמתחרה עם סנופ דוג על תואר הסטלן של כל הזמנים, הגיע לפתוח את הטור האירופאי שלו בישראל, אבל בפועל סיפק אירוע יח"צ מאסיבי למריחואנה וסגולותיה. בין לבין היו גם כמה שירים שאת המילים שלהם הוא הצליח לזכור

אילונה אברמסון, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אילונה אברמסון, עכבר העיר

(צילום: דניאל פולבוי)התחזיות מספרות שהקיץ הקרוב הולך להיות אחד החמים בהיסטוריה. נכון שלהתחממות הגלובלית יש חלק בלתי מבוטל בעניין הזה, אבל ספציפית בישראל הטמפרטורות מבטיחות לעלות דווקא בגלל מבול ההופעות החו"ליות שעומד לשרוף את השרב הישראלי. בזמן שדי אנטוורד, אלטון ג'ון, כריס קורנל ודיפ פרפל כבר עזרו לנו להתרגל לרעיון המופלא, הבשורה הגדולה באמת של קיץ 2016 היא ההתעוררות המבורכת של אורחים בינלאומיים מז'אנר ההיפ הופ שקופח מעט בשנים האחרונות. מצד אחד, אפשר להבין את המפיקים שקצת חוששים להביא לארץ ראפרים, מפחד שאין להם מספיק קהל, אבל מצד שני אי אפשר שלא ליישר קו עם העולם ולהבין שההיפ הופ הוא כבר מזמן לא סטייה של חובבי הז'אנר בלבד. לתחייה המחודשת של הז'אנר בארץ כנראה גם יש נתח לא מבוטל בעוגה הזאת, מה שמסביר למה דווקא בתקופה שבה ההיפ הופ הישראלי חזר לתודעה, אנחנו מקבלים פינוקים בינלאומיים ברמה של קניה ווסט, פארל וויליאמס, פרדי גיבס, כריס בראון, והבחור שלשמו התכנסנו אמש בראשון לציון - וויז קאליפה. » וויז קאליפה בישראל - כל הפרטים» הכינו את הכיסים: כל ההופעות שמגיעות מחו"ל » מוזיקה עד אור הבוקר: המדריך המלא ללילה הלבןקאליפה, למי שמכיר אותו רק מפרס השיר הטחון לשנת 2016, "See You Again", פועל כבר יותר מעשור בזירה הבינלאומית. למיינסטרים הוא פרץ ב-2010 עם "Black and Yellow", להיט מועדונים קליט שבהמשך פתח לו את הדלת לשיתופי פעולה עם Maroon 5, סנופ דוג, ברונו מארס, The weekend וכמובן ללהיט הגדול של השנה, שיר הנושא מ"מהיר ועצבני 7" עם Charlie Puth. עם זאת, חשוב לזכור שקאליפה הוא לא מכונת להיטים משומנת, לא הראפר הקשוח מהשכונה וגם ממש לא הקראוד פליזר הממוצע. קאליפה הוא סטלן, ואת העובדה הזאת הוא דאג להדגיש ולהלל במהלך כל הערב.(צילום: עדן שוחט)(צילום: דניאל פולבוי)רגע לפני שהאיש והספליף עלה לבמה, כנופיית הדיג'ייז הישראלית Future Gang עלתה לסט אגרסיבי על טהרת הטראפ מיוזיק. מילה למפיקים ששוברים את הראש על חימומים להופעות היפ הופ - אל. לפעמים כל מה שצריך לפני הופעה של ראפר, זה בסך הכל די ג'יי שיודע את העבודה, או במקרה הזה - חבורה אנרגטית של דיג'ייז שידעו בדיוק איך לחמם את הקהל עד לטמפרטורה הנכונה. עברו עוד כמה רגעים של ציפייה, וקאליפה עלה באיחור של 9 דקות, עובדה מרשימה במיוחד כשמדובר בבן אדם שקשה להפריד מהבאנג. הקהל, שהיה מורכב בעיקר מגילאי תיכון עד צבא, שלף את האייפונים כמיטב המסורת והיה מוכן לתעד את הרגעים המרגשים ביותר, אבל משהו שם התחיל לא טוב. האנרגיות לא היו בשיאן, ולמרות הציפייה לכניסה מאסיבית ומעיפה באוויר, הערב התחיל עם "Most of us", שהתברר כשיר פתיחה פושר ביותר. קאליפה המשיך על אותו וייב גם ל-"Zoney" המנומנם, ורק ב-"Black and Yellow", הלהיט הגדול ביותר שלו, אפשר היה להגיד שההופעה התחילה. אפשר, אבל לא באמת. קאליפה לא ממש הצליח להשאיר את הקהל בעניין יותר מ-30 שניות בכל שיר, ונאלץ לפנות אליו הרבה בין לבין. "Israel is the coolest place, everywhere I go they let me smoke", הוא סיפר באחת ההפסקות הראשונות, ונראה שסיפורי הגאנג'ה והמונולוגים על הוויד הם אלה שעשו את זה לקהל הרבה יותר מכל שיר שלא ממש היה מוכר להם. למעשה, נראה שבכל פעם שקאליפה קלט את הקהל משתעמם או לא ממש מגיב, היה מספיק שיסנן למיקרופון את אחת המנטרות הקיומיות שלו, כש"Smoke one" הייתה זאת שהצליחה להלהיב אותם יותר מכולן. (צילום: עדן שוחט)(צילום: דניאל פולבוי)רגע לפני הביצוע של "We Dem Boyz", קאליפה החליט לבדוק עד כמה הקהל באמת איתו. "Let’s open a circle", הוא ביקש באדיבות, אבל נראה שגם אחרי הפעם השלישית והרביעית, וגם אחרי שהדי ג'יי שלו התגייס לתחינות, אנשי הגולדן רינג לא ממש זרמו עם הרעיון. קאליפה התעקש ולא ויתר, וכך במהלך שתי דקות מביכות במיוחד, הוא חזר וביקש שייפתחו מעגל, אבל חוץ מבחור אחד ששיתף איתו פעולה (וקאליפה קלט אותו), כל השאר פשוט עמדו ובהו בתמהוני המקועקע עם המיקרופון ביד, ולא ממש הבינו למה הם צריכים לעבוד בשבילו. בנקודה הזאת קאליפה כבר התייאש והדי ג'יי הכניס את הלהיט שסיפק עוד 30 שניות של התלהבות, שהתפיידו כלא היו אחרי שהמשיך ל-"Call Waiting" הטרי מהאלבום החדש. מספיק שתגגלו את שני השירים האלה ותנגנו אותם אחד אחרי השני ביוטיוב, כדי שתבינו שאין שום קשר הגיוני, מוזיקלי או רעיוני בלנגן אותם אחד אחרי השני בהופעה. אבל זה לא היה השילוב המוזר היחיד. הסטליסט כולו היה מורכב מרכבת הרים של BPM ספונטני, מה שהקשה על הקהל לשמור על אנרגיות גבוהות, וסיפק המון רגעים מעייפים ולא ממש ברורים, אבל מי בכלל צריך לשמור על קו מוזיקלי הגיוני כשאפשר פשוט לזרוק שני ג'וינטים קינג סייז (מגומי, מגומי) על הקהל, ולקבל פידבק הרבה יותר מפרגן? כנראה שלא קאליפה. (צילום: עדן שוחט)אם חשבתם שעד עכשיו ההופעה הזאת הייתה בסימן סטלנות מאסיבית, אף אחד לא הכין אתכם לרגע שבו קאליפה פשוט שכח את המילים לאחד הלהיטים הגדולים שלו "Roll Up", ופשוט התחיל לצחוק עד שחזל"ש את השיר בשיאו. במקום זה הוא חלק עוד ספיץ' עם האומה על מריחואנה, קבלת האחר, שלום עולמי ואחווה. מה אני אגיד לכם? זה עבד. ברגע שהצלילים הראשונים של שיר הסיום, כמה אירוני, "See You Again" החלו להתנגן, לקהל כבר לא היה אכפת מהתקרית ההזויה שקרתה לפני רגע על הבמה, והלהיט האהוב על גלגלצ כבש את אמפי ראשל"צ בקול גדול. (צילום: עדן שוחט)הדרן לא היה בהופעה הזאת, אבל זה גם הדבר האחרון שהיה חסר בה. למרות ההפקה המאורגנת והמתוקתקת להפליא, קאליפה לא עמד בסטנדרטים שהוצעו לו, ונתן הופעה שהתאימה יותר לצהרי היום באיזה פסטיבל ברלינאי, מאשר לאמפי מפוצץ בילדים ובני נוער, שסביר להניח לא ממש הבינו את מערכת היחסים שלהם עם המריחואנה עדיין. נכון, הקטע של קאליפה הוא בדיוק זה, ומי שקצת עוקב אחריו ברשתות החברתיות ידע בדיוק למה לצפות, אבל ברגע שגלוריפיקציית הוויד מעפילה על השואו שלך, מישהו צריך למנן כמויות, או לכל הפחות - לא לעשות פאדיחות. להיות וואן-מאן-שואו זאת עבודה לא פשוטה, במיוחד עבור ראפרים שלא מגובים בלהקה חיה או פירוטכניקה מרשימה מדי (אפילו שקאליפה דווקא הגיע מצויד בכמה תותחי עשן שעירפלו את הבמה. או שמא אלה היו באנגים ענקיים שהוחבאו תחתיה? אין לדעת). לא לגמרי ברור איך אחד האמנים המצליחים בעולם מרשה לעצמו לפספס את ההזדמנות - ולא לנפץ את הסטיגמות הידועות לשמצה על הפרפורמנס בהיפ הופ. כנראה שקאליפה לא מרגיש שהוא שגריר של מישהו מלבד הפרחים, ועל כך נצטרך לסלוח לו, כי משהו אומר לי שלא נראה אותו כאן שוב, ואנחנו לא אנשים שנוטרים טינה.וויז קאליפה בישראל, אמפי ראשון לציון, 25 ביוני.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ