אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיפ פרפל מצוינים גם אחרי 45 שנה על הבמות

למרות שלא נשארו כמעט חברים מההרכב המקורי ולמרות שהם כבר עמוק בתוך הגיל השלישי, דיפ פרפל נשארו מהודקים ומלאי אנרגיה, וסיפקו פיסת נוסטלגיה משובחת לקהל הישראלי

תגובות

רחוקים שנות אור ממה ששומעים ברדיו. דיפ פרפל אני זוכר את הקאמבק הגדול של דיפ פרפל, בסוף שנת 84' ולתוך 85'. היה להם אלבום חדש שנקרא "Perfect Strangers", שאיחד, לראשונה אחרי 11 שנים, את הליינאפ המוכר והמצליח שלהם. בקיצור, את ההרכב שניגן את "Smoke on the water", "Black night", "Child in time", "Speed king"  ויתר השלאגרים מתקופת הזוהר. כבר אז, כשמדונה, פול יאנג וסינדי לאופר היו השמות החמים בסביבה, הם נראו יותר כפריט מיתולוגי מן העבר הרחוק מאשר יחידת רוק אקטיבית ומתפקדת.» דיפ פרפל בישראל - כל הפרטים» יערות מנשה הביא את הגרוב אל האינדי» ג'ניס ג'ופלין והסיפור הטרגי של ההצלחה» כשגילי יאלו אימץ את זהותו האתיופית» הופעות החו"ל שיסדרו לכם את הקיץאבל הנה אנחנו ב-2016 ודיפ פרפל שוב מופיעים בישראל, כדבר שבשגרה, והאנשים שהיו תלויים לנו כפוסטרים על הקירות, נמצאים כאן על הבמה בראשון לציון. עם כרס קטנה פה, קרחת קטנה שם, שיער מלבין וקמטים שנראים היטב על מסכי הענק עתירי הרזולוציה, מה שמעלה את המחשבה: כשבאים לראות הופעה של דיפ פרפל היום, מה בעצם באים לראות? הרי רק המתופף איאן פייס נשאר מההרכב המקורי. הרי רובנו לא ממש שמענו אלבום חדש של דיפ פרפל מהתחלה ועד הסוף בשנים האחרונות. הרי המוזיקה שלהם רחוקה שנות אור מכל מה שמושמע כיום ברדיו או זוכה לזיליוני צפיות ביו טיוב.אחת הלהקות הפופולריות ביותר בישראל. דיפ פרפל בהופעהאז זהו, שמדובר בסוג ההופעות בהן הקהל בא לראות בעיקר את עצמו, או יותר נכון: השתקפות של עצמו הצעיר. לעשות בדיקה של עצמך אל מול מה שהיית, מול החוויות שחווית בנקודה מסוימת בזמן ומה שקרה מאז. כמה השתניתי? כמה הלהקה השתנתה? כמה מהחברים האבודים שלי מלפני עשורים נמצאים גם הם כאן? מול כל האנשים האלה ניצבים ארבעה בריטים ואמריקאי אחד, הצעיר ביניהם הוא ילדון בן 62, ואלה מנסים לגרום לקהל להיאחז לשעה וחצי במשהו שלא יחזור, באלמנט חמקמק של נוסטלגיית נעורים חד-פעמית, שניתן לחוות אותה מחדש, כנראה, רק דרך שיר טוב של דיפ פרפל. אם לשפוט לפי כמות ותדירות הביקורים שלהם בישראל, הרי שכבר מזמן היה צריכים היו להיות מוענקים להם דרכון תכלכל עם סמל המנורה, מפתח לאמפי קיסריה ותלושי קניה לחנויות בנמל תל אביב. כי דיפ פרפל, בקרב פלח קהל מסוים, היא אחת הלהקות הפופולריות ביותר בישראל, בכל זמן, מכל ז'אנר. אז מה אם ההיפסטרים המתוחכמים וקובעי הטעם הנחשבים והאנינים לא אהבו אותם אף פעם? אז מה אם רק לפני חודש וחצי הואיל היכל התהילה של הרוקנרול לצרף אותם לשורותיו, כשלהקות שהוקמו הרבה אחריהם כבר נמצאות שם שנים ארוכות.לא לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות. דיפ פרפלפרפל, בישראל, היא "להקת פסקול" - כלומר להקה שייצרה מוזיקה שלצליליה דור שלם התבגר, עשה שיעורים, התגייס, השתחרר, התאהב, גילה את רזי הסקס, התחתן, התגרש, התברגן וניגן עם החברים מהעבודה בג'אמים מאולתרים במרפסת. האהבה ללא תנאי הזאת, היא שמביאה אותם שוב ושוב אל חופינו. בהופעה אמש התבהרו שתי עובדות: קודם כל שדיפ פרפל, מבחינת נגינה ופרפורמנס, היא מכונת מוזיקה מהודקת, מיומנת ואנרגטית, ושנית: שאיאן גילאן כבר לא מצליח להתקרב, אפילו במעט, לשיאים הקוליים שלו משנות ה-70'. כן, הישמרו לכם, כוכבי רוק שבונים קריירה על שירה בקול גבוה: יבוא יום ותדרשו לשחזר, אחרי גיל 70 ואחרי 45 שנים על במות, את אותו קול שהיה לכם בגיל 25. זה יהיה קשה. כמו רוברט פלאנט ואוזי אוסבורן, גם גילאן ניסה בכל יכולתו ובאופן אצילי ביותר להסוות את מגבלותיו הווקאליות המובנות לאורך כל ההופעה. מה שטוב אצלו זה שהוא לא לוקח את עצמו מאוד ברצינות ולא נגרר לפוזות של רוק סטאר פומפוזי. חמוש בטי שרט, שרוואל, תספורת קצרה והומור בריטי דק, איאן גילאן נראה יותר כמו תייר אנגלי שיצא הרגע מחושה בסיני מאשר מחבר מרכזי באחת מלהקות הרוק החשובות והפופולריות בהיסטוריה. סטליסט מוכח ויעיל. דיפ פרפל על הבמהמה טוב הוא שחלק מהבעיה נפתרה באמצעות תכנון אסטרטגי של ההופעה, בה קטעי סולו ארוכים אפשרו לגילאן לפוש קמעא ולחזור שוב רענן לבמה. אבל פרט לעניין הקולי שלו (ולדמיון החזותי המשעשע שלו לשחקן עודד תאומי), דיפ פרפל נתנו שואו מהודק, שהחסיר אמנם את להיטי תקופת הזוהר האחרת של ההרכב (שבה דייויד קוברדייל היה הסולן), אבל פיצו במידת מה עם ביצוע ל-"Hush" הוותיק, הסינגל הראשון ששוחרר תחת השם דיפ פרפל, לפני שכותב שורות אלה אפילו הגיח לאוויר העולם. הקהל, ששליש ממנו ישב בכיסאות, צפה בהופעה בהתלהבות אבל בלי הפגנת היסטריה או התרגשות יוצאת דופן. הוא פירגן במקומות הנכונים בסולואים, שר כשגילן או הגיטריסט סטיב מורס סימנו לו והרים טלפונים באוויר כשהריף הנצחי ההוא - אתם יודעים איזה - התחיל להתנגן. הלהקה מצידה ניסתה לא להציק יותר מדי עם שירים מהאלבומים האחרונים, ונצמדה, לאורך רוב ההופעה, לסטליסט המוכח והיעיל, כולל מפוחית הבלוז של "Lazy", סולו התופים של "The Mule" והליינים המקבילים אורגן-גיטרה-קול של "Highway Star", שפתח את ההופעה.איכות משביעת רצון. דיפ פרפלאפילו ה"הבה נגילה" שדון איירי, הקלידן, הכניס לסגמנט הסולו שלו, לא ממש הקפיץ את הקהל באוויר. יש מצב שהם כבר עשו את התרגיל הזה בהופעה קודמת בישראל? בכל מקרה, על פי החיוכים ביציאה, נראה שהקהל יצא מרוצה מהעסקה הזאת, שלא כללה שום הפתעות שלא צוינו בחוזה הבלתי כתוב בינו לבין הלהקה. המוצרים סופקו באיכות משביעת רצון, בלי הפתעות ענקיות מחד ובלי נפילות מיותרות מאידך. גם העובדה שגילאן, גלובר, פייס, מורס ואיירי עדיין משדרים הנאה ממה שהם עושים היא לא דבר של מה בכך, בהתחשב בהיסטוריה הארוכה, המפותלת והמאתגרת של דיפ פרפל. בנוסף, בגילם, אם לשפוט לפי הגיל הממוצע של הקהל, הפתעות זה לא דבר כל כך חיובי בשלב הזה של החיים.מקום של כבוד. דיפ פרפל בישראללראות את דיפ פרפל בהופעה ב-2016 זה קצת כמו לראות את סבא שלך מכין לעצמו ארוחת בוקר. אתה יודע שכבר לא יהיה לזה את הטעם שהיה לפני שנים, אבל לפחות אתה שמח שהוא עוד מסוגל לעשות את זה בעצמו ובלי פאדיחות. בכלל, עצם העובדה שהחברים ממשיכים לעשות את הסוג הזה של הרוק שרק הם יודעים לעשות, מהתקופה שגולדה מאיר היתה ראש ממשלת ישראל, ריצ'רד ניקסון כיהן נשיא ארצות הברית ופלה הבקיע שערים במונדיאל - אפילו רק על זה מגיע להם מקום של כבוד בהיכל התהילה של הרוק.דיפ פרפל בישראל, אמפי פארק ראשון לציון, 22 במאי.

*#