קדרי ויחזקאל: הדרך הקצרה בין קהיר לירושלים

יחד עם התזמורת האנדלוסית ירושלים, נסרין קדרי וזיו יחזקאל הצליחו להחזיק ביראת כבוד את היצירות הערביות הקלאסיות של ענקים כמו אום כולת'ום ומוחמד עבד אל ווהאב, והביאו לרגע אחד מציאות אמיתית של שינוי

יוסי חלילי, עכבר העיר | צילום: אורית פניני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יוסי חלילי, עכבר העיר | צילום: אורית פניני

עיבודים עכשוויים אך נאמנים למקור. נסרין קדרי, זיו יחזקאל והאנדלוסית ירושליםזמר יהודי חרדי ששולט ברזי השירה הערבית, זמרת ערביה מוסלמית זוכת ריאליטי (שכמעט והתגיירה), ומנצח ישראלי צעיר שחי בקנדה נפגשים בבניין שנבנה עבור איגוד הצעירים הנוצרים בירושלים. נשמע כמו התחלה של בדיחה? אולי. אבל המפגש הזה שהתרחש אמש בפסטיבל ירושלים למוזיקה מקודשת תחת השם "קהיר-ירושלים" וכלל עיבודים עכשוויים לכמה מהיצירות הגדולות של המוזיקה הערבית הקלאסית, הציג לא רק את אחד מערבי המוזיקה הטובים והמעניינים שנראו כאן לאחרונה, אלא גם דוגמה ממשית לאפשרות של אחווה, היכרות הדדית וקיום משותף.» פסטיבל מקודשת בירושלים - לוח הופעות» נסרין קדרי ריגשה בפסטיבל הפסנתר» הזוגות הפרועים של עולם המוזיקה» תמוז סיפקו הופעה מושלמת של רוקנרול» בוני טיילר מצטרפת להופעות הגדולות שבדרך» הטראומה של ניק קייב מתועדת בסרט חדשנוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה. נסרין קדרי, תום כהן והאנדלוסית ירושליםאבל במזרח התיכון כמו שאתם יודעים, בשביל שלום צריך קצת מלחמה. כחצי שעה לפני המופע פילחו את האוויר יללות אזעקה עולות ויורדות ותפסו את באי החצר הפסטורלית של בנין ימק"א בירושלים לא ממש מוכנים. הקונצרט, שהחל ממש לאחר מכן, האיר באור קצת מגוחך את המציאות הארץ ישראלית הכפויה הזאת. פיקוד העורף התעקש להזכיר שהוא כאן, שלא נשכח לרגע היכן אנו חיים - זהו רק תרגיל. שתי דקות אחר כך אפשר כבר היה לחזור לשגרה, אבל אנחנו בחרנו לברוח ממנה, אל המופע המרגש והעוצמתי באולם הקונצרטים הסמוך ולדמיין בעזרתו את המציאות שיכולה היתה להתקיים כאן.פתח למציאות אחרת. קדרי ויחזקאל עם האנדלוסית ירושלים בפסטיבל מקודשתכשהתזמורת האנדלוסית ירושלים התחילה לנגן את הפתיחה המוכרת כל כך של "אינתה עומרי", המרחק בין ירושלים לקהיר אכן הלך והתקצר. את הביצוע האלמותי של אום כולת'ום, ליצירה שהלחין מוחמד עבד אל ווהאב, עלתה לבצע נסרין קדרי, שהסתמנה כבר מההתחלה כחביבת הקהל, ובצדק. הקול החם והמלא שלה התאים היטב למשימה, ובצירוף הגיית העיצורים ואפילו הצחקוקים הקטנים של כולת'ום במקור נראה שהיא עמדה באתגר בהצלחה. זה המשיך גם אל היצירה שהגיעה מיד, "יא מספר וואחדק", אם כי נדמה שהפעם ההבדלים בהגשה ניכרו מעט יותר (הקטע הספציפי הזה של עבד אל ווהאב מזוהה בעיקר עם הביצוע שלו). לעומת זאת, הנוכחות של קדרי על הבמה היא לא משהו שאפשר או רצוי להתעלם ממנו, לרבות בשלבים המאוחרים יותר של הערב, כשהיא סיפקה ביצועים נהדרים ל"דארת אל איאם" ול"עוואזל פלפילו".כוחה של המוזיקה לשנות. זיו יחזקאל, נסרין קדרי ותום כהןזיו יחזקאל, שעלה לבצע לסירוגין, הפליא גם הוא בקולו ובעיקר ביכולות המאוול וההגייה המדויקת - במיוחד בביצוע ל"אוול מארה" של עבד אל חלים חאפז ואחר כך במיני מחרוזת משיריו של פריד אל אטרש. כמו האחרון גם יחזקאל משתמש ללא הרף במניירות המשחק שלו על הבמה, אבל זה לא תמיד פועל לטובתו, דבר שבלט על הבמה בהופעה אמש. העצירות שלו לטובת הסבר על מילה או משפט במהלך השירים (גם באמצע "אלף לילה ולילה" האגדי) כללו דברי עניין וטעם, אבל נראה היה שהחברים לתזמורת לא היו מרוצים כל כך מהתופעה. למזלו, הניהול והניצוח של תום כהן, שאחראי גם על העיבודים הרכים אך הנאמנים למקור ליצירות הללו - חלקן באורך של יותר מעשר דקות - שילבו את המשחק של יחזקאל בטבעיות. גם הוספת התפקידים של מחלקת כלי הנשיפה של התזמורת (ביצירות המקור לא נכתבו תפקידים עבור כלים אלה) ראויה לציון ובכלל נראה שכהן הרגיש בבית בירושלים, או לפחות לצד החברים הירושלמים שלו, ומילא בקלות את תפקיד המארח.מופע מרגש ועוצמתי. זיו יחזקאל, נסרין קדרי, תום כהן ונגני האנדלוסית ירושליםבשלב כלשהו, בחר המנצח להדגיש את מהות הערב המיוחד הזה ודיבר על החזרה למקורות, לשורשים, למוזיקה הזאת שנכתבה לפני עשרות שנים והשפיעה על כל כך הרבה אנשים מאז. שכן יותר מכל הפרטים הפיקנטיים והסיפורים המרגשים והמעניינים של הפרטים שמרכיבים את הערב, ואפילו יותר מההנאה הבלתי פוסקת של הקהל ומחיאות הכפיים והעמידה בסוף ההדרן, גם כהן יודע דבר או שניים על כוחה של המוזיקה לשנות. אתמול בערב בירושלים, המוזיקה שנכתבה בקהיר של שנות ה-60 הרימה את ראשה בגאווה. השינוי כבר כאן.נסרין קדרי, זיו יחזקאל והאנדלוסית ירושלים בפסטיבל מקודשת, אולם ימק"א בירושלים, 20 בספטמבר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ