מה שיותר עמוק: תמוז סיפקו הופעה מושלמת

קצת התרפקות נוסטלגית, קצת התרגשות וחיוכים ובעיקר כמויות של רוק ישראלי משובח שכנראה ימשיך לחיות לנצח - האיחוד של תמוז היה כל מה שדמיינו, ועוד קצת

אלעד בן דוד, עכבר העיר | צילום: אורית פניני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אלעד בן דוד, עכבר העיר | צילום: אורית פניני

הוכיח שלמוזיקה אין גיל. שלום חנוךבימי התקליטים והקלטות, האלבומים ששמענו נחלקו לצד A וצד B, כמו שתי מערכות שנשזרו יחדיו כדי להעניק ממד נוסף לחוויות המוזיקליות שלנו. עברו מעל ל-30 שנה מאז, אבל זה לא מנע ממופע האיחוד של תמוז בלייב פארק ראשון אמש (יום חמישי, 15 בספטמבר) להתחלק לשני צדדים: צד A שהורכב מ-12 שירים של נער יום ההולדת 70 שלום חנוך, וצד B שכלל-14 שירים של להקת תמוז (למרות שהם הקליטו רק תשעה).» תמוז - האיחוד - כל הפרטים» לריקי מרטין עדיין יש את המוג'ו» המסיבה הגדולה של מייג'ור לייזר» בריאן ג'ונסטאון מסקר: הופעה בלי בולשיט» קווין ואדם למברט כבשו את פארק הירקון» הטראומה הגדולה שניק קייב מסתיראחרי מסע של 30 דקות בין החניה לכניסה, זכינו לראות את הבמה במלוא הדרה. 14,000 חובבי הנוסטלגיה שהצטופפו בכיסאות הקרובים יותר והמדשאות הקרובות פחות היוו פסיפס אנושי של עיניים מבריקות, חיוכים מסופקים ושיער שיבה, רבים מהם סביר יותר לפגוש באסיפת הורים מאשר בהופעת רוק. לצידי הבמה עמדו מסכי לד גדולים ובמרכזה מסך גדול נוסף. עליה התייצבו חנוך עם גיטרה חשמלית, שלושה זמרי ליווי, יוסי פיין על גיטרה בס, שלושה גיטריסטים נוספים, משה לוי על הקלידים, נגן סקסופון ומתופף. התאורה, העשן והווידאו ארט, יחד עם חמש הגיטרות שעל הבמה, הבטיחו ממד נוסף לחוויה.תחושה של הופעה פרטית בתוך קהל עצום. מופע האיחוד של תמוזצליל פריטה על גיטרה חשמלית הרים את הקהל על הרגליים, ומיד אחר כך החל קולו של חנוך לנסר את האוויר בראשון לציון ולטפטף מהאוזניים ישר ללב. "הדרכים הידועות", שיר שהיה יכול להיות גם שיר הדרן, הפך ליריית הפתיחה לערב מלא רגש. "ויקי" שהגיע אחריו הזכיר לכולם שלא הגענו לשמוע את שיריו החדשים של חנוך, ויחד עם הלהקה הם המשיכו מיד ל"שיר דרך". כשהגיעו לפזמון חנוך משך עוד קצת את "בא הביתה", בזמן שהבמה נצבעה באורות אדומים, והקהל כבר לגמרי הרגיש בבית. אורות לבנים ולוי על הסינתי בסולו שנלקח מכנסיה הובילו ל"חתונה לבנה", ואחריו "בואי לרקוד" שזימן המון ריקודים. חנוך הודה ללוי, החליף לגיטרה אקוסטית ועבר ל"נגד הרוח" בביצוע שהוכיח שלמוזיקה אין גיל."אדם בתוך עצמו" התחיל עם הצטרפות של הקהל ל"נה נה נה" בפתיח. חנוך הנרגש הגניב חיוך וענה "לגמרי". מחיאות הכפיים שהגיעו בתגובה למחווה הקטנה הזאת, גרמו לחנוך לסיים עם "אני מה זה מודה לכם. אתם בדיוק הקהל שחיפשתי". רגע לפני שכולם טבעו בקיטש דביק, חנוך חזר לחשמלית ועבר ל"מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר". הוא עשה את אותם הדברים אבל מהר, הרבה יותר מהר מכל בן 70 אחר שעומד על במה. משם הוא המשיך ל"קח לך אישה", שהצליח לייצר תחושה של הופעה פרטית בתוך הקהל העצום הזה, בזמן שאלפי אבות שלחו יד מחבקת לאלפי אימהות. "ככה וככה" סיפק גיטרות חזקות, "בגלגול הזה" נתן סולו טאפינג מופרע של יוסי פיין, ואז הגיע הפתיח של "משיח לא בא". 30 שנה עברו מאז שהשיר הזה הפך המנון להתפכחות, ואמש לא הייתה נפש בקהל, מהסבתות ועד אחרון הנכדים, שלא הכירה את ירדנה, עזריאלי הבן ויהודה. ממרום גילו של חנוך המילים קיבלו תוקף נוסף, בביצוע חי מלא אנרגיה, כוונה וחשמל. "תם החלק הראשון של תוכניותינו להערב עם האנשים שאני כל כך אוהב", סיכם חנוך וירד יחד עם הלהקה מהבמה.בלי להתעכב על נוסטלגיה ועם הרבה חיוכים. תמוז על הבמהצד B התחיל כשהאיש ששר שהמשיח לא בא התחלף עם האיש שמחכה שהוא יבוא. אריאל זילבר בעל הלוק הברסלבי עלה לבדו לבמה וצעד בחן, לקול תשואות הקהל, לכיוון הפסנתר שחיכה לו בצידה השמאלי. כמה שניות לאחר מכן עלו חנוך, מאיר ישראל המתופף, והגיטריסטים יהודה עדר ואיתן גדרון, קורנים מהתרגשות ומאורות הבמה שליטפו את שיער השיבה. חנוך ניגש לזילבר ונתן לו חיבוק, והם התחילו את "מה שיותר עמוק יותר כחול" עם פתיח חשמלי שהרגיש כאילו פינק פלויד הגיעו לראשון (למרות שרוג'ר ווטרס בטח היה מחרים אותם).בסוף השיר, זילבר פנה לקהל והרים כוסית לשנה טובה וחנוך הוסיף "כן יהי רצון", למרות שהשניים עמדו משני צידי הבמה. בלי להתעכב על נוסטלגיה, שועלי הבמות הוותיקים עוברים ל "הולך בטל". זילבר, עם קולו המצחקק, הזכיר לכולם את הווירטואוזיות הנינוחה שלו, הקהל נכנס לאקסטזה של זכרונות מתוקים, סאונד מחשמל והרמוניה שכבר לא רואים במחוזותינו. ב"לא יודע איך לומר לך", חמשת המאסטרים הציגו תיאום מושלם כשהם מילאו את הבמה בנוכחות אך במקביל השאירו מקום זה לזה. "היות ולתמוז היו רק שמונה תשעה שירים, אז פה ושם נאלצנו להוסיף איזה שיר ישן", הסביר חנוך כשהלהקה התחילה לשיר את "הבלדה על יואל משה סולומון". תמונה של אריק איינשטיין הופיעה על המסכים, וכולם התרפקו יחד כל הדרך מראשון ועד פתח תקווה. סיום עם גיטרות א-לה-ביץ' בויז עטף את כל ההיסטוריה הזאת בחיוך, ולרגע זה הרגיש כאילו זילבר וחנוך הקימו את המדינה בעצמם.סאונד מחשמל והרמוניה שלא רואים במחוזותינו. תמוז בהופעה"פנס הרחוב" ו"שחק אותה" הזכירו לנו שהם לא באו לכאן רק כדי להתרפק, אלא גם בשביל לעבוד. זילבר ירד מהבמה והשאיר את עדר, חנוך וגיטרה אקוסטית בשביל "לא יכול לישון עכשיו". לאחר מכן חזר וביצע את "אגדה יפנית" בקסם האופייני, מה שגרר מהקהל מחיאות כפיים בחיוך שמח ועיניים עצובות. "כל העולם שממה" שר זילבר ברגעים האחרונים של השיר והשל הברבורה. מאיר ישראל ביקש מהתאורן להאיר את הקהל, "יש כאן 14,000 איש ואנחנו לא רואים אתכם. כל הכבוד שבאתם", הודה. זילבר נפתח, וב"שבועיים בעיר זרה" כבר יצא מאחורי הפסנתר ורקד משוחרר במרכז הבמה. המילים של "תפסתי ראש על הבר" החזירו את זילבר אל הפסנתר. "זאת לא גברת זה אדון" חתם חנוך, וזילבר עבר לאשת החיל שלו: בטי בם. את הביצוע המושלם הוא סיים בחזרה על "ואין שלום". "אני חושב שיהיה" ענה חנוך. "כשיבוא המשיח", סיכם זילבר.חנוך לקח שוב את המושכות ל"אהבה שקטה" ו"ככה את רצית אותי" וזילבר הוסיף שאגות, צחקוקים ומכות על הפסנתר. צד B הגיע לסיומו עם הקתרזיס של "סוף עונת התפוזים" שמוכיח שכל הקמטים האלה הם בכלל קמטים של חיוכים. "הארסנל שלנו מצומצם ביותר", אמר חנוך לקהל שנשאר לעמוד ומבקש הדרן. "אז רק בשביל להגיד לכם תודה" - הם נשארו לעוד בית ועוד פזמון של סוף עונת התפוזים. ב-30 דקות ההליכה חזרה לחניה, התודה, האהבה, ההתרגשות וממשלת האחדות הזאת הציפו את הלב של כולם, מקצה שיער השיבה ועד קצה הנעליים המאובקות מהדרך. 14,000 איש חזרו הביתה עם רגליים קצת תפוסות מהמסע המוזיקלי העשיר הזה. יש סיכוי שחלק מהם עדיין מחפשים את האוטו. תמוז - האיחוד, אמפי לייב ראשון לציון, 15 בספטמבר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ