אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מינימל קומפקט עושים צמרמורת גם אחרי 35 שנה

זו לא הייתה הופעה מושלמת, אבל היא הייתה בדיוק מינימל קומפקט - הרוק השבור והמוכר, הפרידה המתבקשת מדיוויד בואי והקול הרובוטי של סמי בירנבך שעדיין מעביר זרם קל בעמוד השדרה

תגובות

ממציאים את עצמם כל פעם מחדש. מינימל קומפקטנוסטלגיה היא עניין מתעתע. מנגנוני זיכרון הפכפכים שמשחקים בעורמה עם חוויות עבר שהופכות לזכרון מתוק תוך אידאליזציה מובנית, מייצרים על פי רוב מציאות כמעט דמיונית, ערגה וגעגוע אל משהו שספק אם היה קיים. התופעה הזו, שבראשיתה הוגדרה כמחלה, הפכה ברבות השנים למשהו חיובי יותר, כזה שמשמש סוג של גשר בין העבר להווה. על הגשר הזה מתרוצצים כבר די הרבה זמן החברים ממינימל קומפקט. סמי בירנבך, מלכה שפיגל, ברי סחרוף, רמי פורטיס ומקס פרנקן יצרו בתחילת שנות ה-80' מוזיקה שביטאה יותר מכל את הרצון לצאת מהמסגרת. הניו ווייב הקודר שלהם לצד רוק אקספרימנטלי ו-Pאנק לסוגיו היו הדרך הכי טובה לעשות את זה, כזו שהשאירה אימפקט ורצון לעוד הרבה אחרי גוויעתו של ההרכב, פחות מעשור אחר כך. בזמן לא ארוך של פעילות הפכה מינימל קומפקט לאחת הלהקות המצליחות שיצאו מישראל, וזכתה למעמד כמעט מיתי בקרב מאזינים בארץ ובחו"ל.» מינימל קומפקט בישראל - לוח הופעות» "Blackstar": שירת הברבור של דיוויד בואי» להקת ההיפ הופ שנלחמת בגזענות» איך היו חגיגות העשור של רד בנד?» גפן ובנאי בהאנגר: שלם שגדול מסך חלקיוביצועים שבריריים. מינימל קומפקט, מלכה שפיגלהמעמד הזה הביא אותם להתקמבק לא אחת (הסיבות הרשמיות היו לרוב ימי הולדת של מי מחברי הלהקה), כשממש כמו מונדיאל - מתקיימת חגיגת מינימל קומפקט אחת לארבע שנים. זה קרה בסוף 2003 בהיכל התרבות ואחר כך ב-2008 וב-2012, עם הופעות שגררו יותר ביקוש מהיצע ושלל ביקורות מפרגנות. ארבע שנים מאז הפעם האחרונה והנה הם שוב כאן בתל אביב, כשהפעם התירוץ הרשמי הוא 35 שנה ליציאת המיני אלבום הראשון שלהם. ובכן, האמת היא שמינימל קומפקט מודל 2016 לא זקוקה לתירוץ בכדי להופיע וגם לא ממש לחסדי הנוסטלגיה. ההופעה השלישית מתוך חמש שמכר ההרכב מבעוד מועד והתקיימה אמש בבארבי, הוכיחה שמינימל קומפקט ממציאה את עצמה בכל פעם מחדש ומצליחה להישאר רלוונטית (יש שיאמרו רלוונטית מתמיד), גם אם עברו כמעט 30 שנה מאז שהתפרקה.עדיין עושה צמרמורת. סמי בירנבך, פורטיס וסחרוףהקול הרובוטי של בירנבך עדיין עושה צמרמורת כמו גם הסנר האימתני של פרנקן שמהדהד ולא משאיר מקום לטעות. "Static Dancing" ו-"Babylonian Tower" משמשים פתיחה נהדרת ונשמעים מעניינים גם היום, כש-"It Takes A Lifetime u ו-Disguise" שמגיעים אחר כך ממשיכים בסדר כרונולוגי את המיטב מראשית ימיה של הלהקה. שפיגל חותכת את המיתרים העבים של הבס עם המפרט כשפורטיסחרוף מתחרעים על הגיטרות, מי יותר ומי פחות, גם בהמשך עם ביצועים טובים ל-"Nada", "Deadly Weapons" ו-"Inner Station". בכל זאת נעשו התאמות מאיחוד לאיחוד ונראה שהקדרות האופיינית מפנה מעט מקום למלודיה ולשימוש נרחב במקלדות, בעיקר של סחרוף. הליווי של קולין ניומן (שהפיק אותם בזמן אמת והתלווה גם להופעות באיחוד הקודם) מוסיף עוד נדבך של בגרות להרכב הבשל ממילא ועושה חסד עם התוצאה הסופית. פורטיס מצידו, עדיין מתזז כמו ילד אחוז טירוף וגם מנסה לתקשר עם הקהל מדי פעם, בניגוד לבירנבך ולכל השאר למעשה. "Next One Is Real" מביא להתעוררות יתרה של האולם הצפוף (והרדום מעט), כשקצת אחריו מגיע להיט נוסף בביצוע שברירי של שפיגל ל-"When I Go". בולטים לטובה גם "This Scent Of Love ו-"Dedicated" שמתחיל במחווה הכרחית, קצרה ומכובדת לדייוויד בואי עם "Space Oddity". סיגריה זריזה באוויר הצח נקטעת עם תחילת ההדרן, כש-"To Get Inside" מזמין להיכנס. אחר כך יגיעו גם הקאבר ל-"Immigrate Song" של זפלין והפסיכדליה של "Everything Is Wonder" שתיפרד סופית מכולם. לפחות עד לפעם הבאה.מעניינים ורלוונטיים גם היום. מינימל קומפקט על הבמהזו רחוקה מלהיות הופעה מושלמת. התיאום בין החברים מעיד על שנים רבות של נגינה שזכו ליותר מדי הפסקות באמצע, ולא תמיד ברור אם זה הרוק השבור והמוכר של הלהקה, שמתהדרת בשירים ללא מבנה מוסדר, או סתם חוסר הבנה. היעדר הסדר נוכח גם בבנייה ובתכנון השירים בערב כולו, כשהזיגזוג בין קצב ואמוציות לקטעים שקטים ועדינים יותר בולט מדי. השירה של שפיגל לא תמיד פוגעת וגם הסאונד לא ממש עוזר להבחין בפרטי העבודה שנעשית על הבמה. אם זה היה כל הרכב אחר, כנראה שזה היה מפריע נורא. במקרה של מינימל קומפקט, גם החסרונות הללו נשמעים כמו חלק מההגדרה העצמית של הרכב, שמצליח לשמר בזיכרון חוויה נוסטלגית מהותית, ולהשתייך בו בזמן לכאן ועכשיו.מינימל קומפקט בישראל, בארבי תל אביב, 23 בינואר.

*#