איגלז אוף דת' מטאל בישראל: סקס, באנגים ורוקנרול בלתי מנוצח

קירות הבארבי איימו אמש להתמוטט משאגות הקהל לנוכח המופע החייתי של Eagles Of Death Metal. ג'סי היוז, הסולן, ליהטט בכריזמת אינסוף בין המעריצות הכי יפות בעולם לבין השירים הכי טובים בעולם. כן, היו גם סמים על הבמה. ככה סוגרים טור

עלמא אליוט הופמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'סי היוז, סולן להקת איגלז אוף דת' מטאל, בהופעה בישראל בשנת 2015
ככה עושים את זה. ג'סי היוז, סולן איגלז אוף דת' מטאלצילום: דין אהרוני
עלמא אליוט הופמן

"קיבלנו את המכתב הזה של רוג'ר ווטרס המזויין", אמר אמש ג'סי היוז, סולן Eagles Of Death Metal לפני שהזמין את חברי הלהקה להדרן הנדרש, "רוצים לדעת מה כתבתי לו בחזרה? לך תזדיין. לך תזדיין, אין אף אחד שימנע ממני להגיע לתל אביב. אף אחד". קירות הבארבי רעדו מתרועות הקהל, בעוד היוז מציג את נגני ההרכב בעלייתם השניה לבמה, "ותזכרו טוב חברים, לעולם אל תשימו זין על מה שאנשים דפוקים כאלה חושבים". זו רק חלק מהדרשה שנשא במהלך הערב המטיף ג'סי, אליל אמיתי של כל מה שנכון ברוקנרול. וזו גם כנראה התורה כולה.

» Eagles Of Death Metal בישראל - כל הפרטים
»
20 שנה לפו פייטרס: למה דייב גרוהל הוא המלך של העולם
» קין והבל בוחרים את השירים הכי טובים של EODM
» מי עוד מגיע לארץ בקיץ? כל ההופעות מחו"ל

ב-23 ביוני הייתי בהופעה של איגלז אוף דת' מטאל בקרואטיה. ידעתי שההרכב המופרע שהקימו ג'סי היוז וג'וש הומי יגיע לארץ כשלושה שבועות מאוחר יותר, אבל איכשהו בחו"ל זה תמיד נשמע יותר טוב. האנרגיות, הסאונד וההרגשה שהופעות נערצות כאלה נותנות שם, לא משתווים לאיך שזה נראה בארץ. אמש בבארבי תל אביב, איגלז אוף דת' מטאל הוכיחו את טעותי ושחזרו במדויק את ההרגשה הזאת.

החימום התחיל מוקדם יחסית. קצת אחרי תשע בערב עלו לבמה קין והבל 90210 מול בארבי מלא בחציו. הרבה אנשים עוד הסתובבו ברחבת הכניסה ומחוץ למקום, שותים, מדברים ומעשנים. בפנים היה מעורפל למדי. מכונת העשן והאורות יצרו אווירה של חלום בלהות בעוד השלישיה נטולת החולצות פירקה את הבמה. בזמן החימום הבחנתי בג'סי היוז עושה סיבוב במקום, לוקח לו משהו לשתות וחוזר לחדר האמנים. בשיא המופע, שאול לוריא, סולן ההרכב, ירד מהבמה וניגן תוך כדי שעשה פוגו עם הקהל, השורות הראשונות השתוללו ונדמה היה שקין והבל מיצו את כל מה שאפשרי ב-20 דקות התהילה שלהם בלי להותיר דבר למופע המרכזי.

הדבר הכי נכון ברוקנרול. ג'סי היוז ואיגלז אוף דת' מטאל עם "Cherry Cola":

קרדיט: יובל אראל

אבל זה רק היה נדמה. כי אחרי הפסקה של כחצי שעה ארוכה מנשוא, שריקות ומחיאות כפיים מתוזמנות של הקהל והתרגשות כללית שהלכה וגברה, קצת אחרי 22:00 איגלז אוף דת' מטאל עלו לבמה. ג'סי היוז, הסולן האגדי של ההרכב והחצי השני של ג'וש הומי (שלא היה יכול להיות איתנו מפאת התחייבויות קודמות), לא היה צריך לעשות יותר מלחייך כמה פעמים עם הגומות השובבות שלו וללחוץ כמה זוגות ידיים כדי להפיק מהמעריצים רעש שלא היה מבייש איצטדיון קטן. הבארבי היה מלא באופן מספק, ועוד לפני שהלהקה ניגנה תו אחד, היוז עמד על הבמה נינוח וכריזמטי, לבוש בחולצת מעריצים עליה נכתב שם הלהקה בעברית, והביט בחסידים שלו, רובם בגילאי האמצע של ה-20-30, משתגעים מציפייה. זה היה מראה סוריאליסטי למדי. אחרי כשתי דקות של שריקות, הלהקה פתחה את המופע עם "Bad Dream Mama" מאלבום הבכורה. עבר הרבה זמן מאז שראיתי את הקהל הישראלי מגיב ככה בהופעת חו"ל. האדישות התחלפה באנרגיות, העמידה הנטועה במקום הפכה לקפיצות ושליחות ידיים לאוויר ובכללי נראו מעט מאוד תרנים בשטח. תרנים, לשאלתכם, זה כינוי שנתתי בחלוף השנים לאנשים שעומדים בהופעות בלי להזיז שריר אחד. אני מכירה הרבה כאלה, אבל אפילו הם לא יכלו לסרב לרוקנרול הבוער של איגלז אוף דת' מטאל. והיה שם הרבה ממנו.

כבר אחרי השיר השני, "Make A Bang", היוז החל להטיף. נטול פודיום או גלימה מתאימה הסולן הכריזמטי נשא דברי אלוהים חיים לקהל המשולהב. "אני רוצה להגיד לכם משהו", אמר חדור אמונה, "אני אוהב את המקום הזה. אומר לכם כך, והאל הטוב הוא עדי, אני לעולם לא אחרים מקום כזה. לא במשמרת שלי!". דבריו גררו שאגות והלהקה החלה לנגן את "Cherry Cola" האהוב. בין להיט מוכר ללהיט פחות מוכר ("Whore Hoppin'", "Complexity" החדש, "Heart On", "So Easy" וכן הלאה), פלירטט היוז עם נבחרים בקהל, השתטה ורקד על הבמה, קרע מיתר בגיטרה (וסירב לתת למנהל הבמה להחליף אותה עד הבית האחרון בשיר), השחיל סיפורים משעשעים על הטור "משהו נשך אותי בטורקיה", על טובי "גיליתי את השיט הזה ונפלתי חזק", על הנשים של ישראל "כבר בחותמת דרכונים פגשתי בלונדינית יפהפיה", על חומוס "זה השיט הכי טוב שאכלתי. אי אפשר שכמה איריים יכינו את זה בקליפורניה, כי זה לא יעבוד", בדק מדי פעם - "איך כולם מרגישים הערב?!", ניהל תחרות צעקות ידידותית בין הגברים לגברות והפגין אינסוף אהבה לקהל הישראלי "לא הרגשתי בבית כמו שהרגשתי כאן. אהבתי אתכם עוד לפני שפגשתי אתכם".

ג'סי היוז, סולן להקת איגלז אוף דת' מטאל, בהופעה בישראל בשנת 2015
רוקנרולר בנשמה. ג'סי היוז, סולן איגלז אוף דת' מטאלצילום: דין אהרוני

חטיבת הקצב והגרוב עליה מנצח היוז פעלה בסנכרון מצוין והחברים בה ניהלו תקשורת רציפה ודיאלוגים פנימיים על הבמה. ניכר היה שנוח להם זה עם זה, ועל אף הסגנון השונה של כל אחד מהם, הם הציגו חזית אחידה ומגובשת, שהקימה לתחייה את ההארד רוק של תור הזהב. הרוקנרול הבסיסי ההוא שההורים שלנו השתגעו ממנו בשנות ה-70': מוזיקה פשוטה ולא מתחכמת, שמורכבת מריפים קליטים ומבני שירים קלאסיים. הז'אנר ממנו הכל צמח, ובמקרה המדובר לא צריך יותר מזה. המתופף ג'ף פרידל (שממלא את מקומו של ג'וש הומי ומנגן עם A Perfect Circle) הפיק מהתופים סאונד קשוח, דחוס ויציב, הבסיסט והחתיך התורן מאט מקג'נקינס (גם הוא מ-A Perfect Circle), המטיר ריפים כבדים ורחבים - לא מעייפים, אלא בעלי נוכחות. גולת הכותרת בהרכב הנגנים - הגיטריסט דייב "דייבי ג'ו" קאצי'נג (שניגן בעבר עם Queens of the Stone Age ומארק לאנגן) שמתחזק זוגיות בימתית צמודה עם היוז. קאצ'ינג נופף בגיטרה שלו משל הייתה שרביט, והוא - קוסם. בכלל, קאצ'ינג הוא אטרקציה בפני עצמה: הזקן הלבן והארוך ומשקפי השמש (חידוש של השנים האחרונות), הגישה והכשרון שלו להבין את הכלי שהוא מחזיק בידיים כך שהוא מצליח לגרום לו ליילל כמו בחורה מעונגת. ואכן, על אף שלא נזרקו חזיות לבמה, הרבה סקס נכח בהופעה הזאת.

לא במובן המיני, כמו במובן של מוזיקה חייתית שמנענעת את הגוף אוטומטית ללא מחשבה. איגלז אוף דת' מטאל נתנו הופעת רוקנרול כל כך פועם, שאם הוא היה יותר חי הגיטרות היו מדברות. הם יצקו את כל מה שיש להם לכאן ועכשיו, התמסרו לקהל וזה החזיר להם בעשרות מונים. אין תחליף למשל לפיות הצועקים בשיר "(I Want You So Hard (Boy's Bad News", או להתלהבות שהגיעה עם הקאבר הכל כך במקום ל-"Stuck in the Middle With You" של Stealers Wheel. כולם שכחו לשעה וקצת את כל מה שקיים מחוץ למועדון הזה, ואפילו כשהיוז נאם את הנאום ששמעתי כבר בקרואטיה - "הנשים המקומיות הן הכי יפות בעולם, ואני מספר לכם את זה כי זו האמת לאמיתה", האמנתי לכל מילה שלו. על אף דו קרב גיטרות ארוך מדי שהפך למעיק לקראת סופו, וסאונד שלקראת אמצע ההופעה בלע את השירה, EODM סיפקו שואו נדיר של אהבה למוזיקה ולמקום בו הם מופיעים. בהדרן הם עוד הספיקו לדפוק באנגים על הבמה ולהעלות מעריצות מהקהל לרקוד לצלילי השיר האחרון " Speaking In Tongues" המצוין, רגע לפני שהטור הנוכחי נסגר לצעקות הקהל שסירב לתת להם ללכת. ככה עושים את זה. יחי הדיסטורשן, יחי הרוקנרול.

Eagles Of Death Metal בישראל, בארבי תל אביב, 12 ביולי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ